בפרסום כשהקושי הופך לסיכון של פרופיל חדש אנו מביאות נתונים, מידע וסיפורים אישיים לגבי היבטים שונים של כישלון ההשתלבות במסגרת הצבאית והשלכותיהם. בצד תיאור הקשיים הכלליים הכרוכים בשירות הצבאי, הדו"ח מתמקד במספר אוכלוסיות ספציפיות, הנתונות בסיכון מוגבר להשלכות שליליות עקב שהותם בצבא. להלן מובא תקציר של ממצאי הדו"ח:
שעתוק אי-השוויון והעדר מוביליות חברתית
במידה רבה הצבא משעתק את מבנה החברה הכללית, שמתאפיין באי שוויון של חלוקת הכוח והיוקרה בין הקבוצות השונות; למרות האתוס של "צבא העם" השוויוני, ממדים כמו מוצא, מגדר, מעמד או דת מנציחים עמדה שולית של צעירים וצעירות בשירות הצבאי. מכיוון שהסטטוס והתפקיד הצבאי נחשבים כקריטריונים וכמדד להצלחה בשוק האזרחי, הם מוסיפים להשפיע גם אחרי השחרור מהצבא. כך, חיילים בתפקידי "צווארון לבן" (למשל מודיעין ומחשבים) מגיעים לרוב מהמעמד הבינוני, מהערים הגדולות, מהקיבוצים ומהמושבים, ומבתי ספר עיוניים. חיילים בתפקידי "צווארון כחול" (נהגים, מחסנאים, טבחים) הם לרוב מזרחים ויוצאי אתיופיה או ברה"מ לשעבר, מגיעים מהפריפריה, וחלקם בוגרי בתי ספר מקצועיים. הסללה זאת נעשית בעיקר באמצעות דירוג הקב"א, שנגוע בהטייה תרבותית ופוגע בנערים ונערות רבים שכישוריהם ותכונותיהם לא מתיישרים עם הנוסחה שקבע הצבא לאיכות. אפילו אגף כוח האדם בצבא הגיע למסקנה ששיטת מיון זו מפלה לרעה צעירים מאוכלוסיות מסוימות, בהם חרדים ויוצאי אתיופיה, אך הוא ממשיך למיין כך בני נוער.
התעללות, השפלה ויחס בלתי הולם
הצבא הוא ארגון בעל תרבות היררכית נוקשה וכוחנית, עם יחסי כוח מוגדרים שנותנים בידי מפקדים כוח רב אל מול פקודיהם. לעתים קרובות כוח זה מנוצל לרעה, מה שמתבטא במקרי התעללות והשפלה. חיילים רבים נותרים חסרי אונים במצב מחליש זה ומטבע הדברים אינם יכולים לקום וללכת נוכח המצוקה. חלקם, עם זאת, מוצאים את הכוח להגיש קבילה. מדי שנה מוגשות כ-7,000 קבילות בכתב לנציבות קבילות החיילים במשרד הביטחון, שכ-60% מהם נמצאות מוצדקות. בנוסף, מתקבלות מדי שנה כ-20,000 פניות במוקד הטלפוני של הנציבות. תלונות רבות נוגעות לאלימות, התעללות והשפלה.
פגיעות מיניות ועל רקע מגדר ונטייה מינית
סביבת השירות בצה"ל היא גברית, כוחנית וסקסיסטית. תרבות של הטרדה מינית סביבתית רווחת ולגיטימית, למשל בדמות שירים או חולצות של סוף מסלול שמבטאות תפיסה של האישה כאובייקט מיני. המבנה ההיררכי, בעל השליטה ההדוקה, שבו בעלי הכוח הם בעיקר גברים, תורם לשכיחות גבוהה של הטרדה ואף של תקיפה מינית. התרבות ההיררכית והמצ'ואיסטית השלטת בצבא מכתיבה תפיסה לפיה לוחמים הם בהכרח גברים הטרוסקסואלים; באווירה כזו חיילים מהקהילה הלהטב"קית נתקלים לעתים קרובות ביחס שלילי וחווים במצוקה.
עוני, עריקות, כליאה ונשירה
שיעורם של עונשי המאסר בצבא גבוה הרבה משיעורם בחברה האזרחית. במקרים רבים מדובר בעבירות קלות יחסית, והשפיטה והענישה נעשות בידי מפקדים ולא בידי בית דין צבאי. רוב חיילי הסדיר שכלואים בבתי כלא צבאיים מוגדרים כנתמכי ת"ש (תנאי שירות) בעקבות בעיות כלכליות קשות, ומרביתם משתייכים למעמד חברתי-כלכלי נמוך. חלק ניכר מהחיילים בבתי הכלא אכן נכלאו בשל עבירות שנובעות ממצבם הכלכלי: כ-40% נאסרו בשל עריקות וכ-20% בשל נפקדות – עבירות שמבצעים בעיקר חיילים שברחו מהצבא כדי לעבוד ולסייע למשפחותיהם. כך, צה"ל מעניש חיילים בעונש קשה של שלילת חירות, בעוון ניסיונם לתמוך בפרנסת משפחתם.
קשיים נפשיים
המעבר לשירות הצבאי הוא מעבר חד וקיצוני עבור בני נוער: בהיותם בגיל ההתבגרות, הם עוברים למסגרת צבאית נוקשה, היררכית ובעלת חוקים מוגדרים. הם נדרשים לוותר על עצמאותם ולהתמודד עם המסגרת החדשה ועם קשיים שונים כשהם מרוחקים מרשת התמיכה המשפחתית-חברתית שלהם. חלק מן ההפרעות הנפשיות נוטות לפרוץ בשלהי גיל ההתבגרות; המסגרת הצבאית המלחיצה והתובענית עשויה לזרז את פריצתן של הפרעות נפשיות שאולי היו פורצות בשלב חיים מאוחר יותר, או לשמש כטריגר לקשיים שלא היו מתבטאים בסביבה אחרת. חלק מן החיילים נחשפים במהלך שירותם לאירועים טראומטיים הכוללים סכנת חיים או פגיעה של האדם עצמו או של אנשים אחרים, וכתוצאה מכך מפתחים הפרעת חרדה או סימפטומים פוסט טראומטיים. כל הקשיים שהוזכרו למעלה עלולים אף הם להביא למצוקה נפשית: הצבה בתפקיד צבאי משמים ובעל מעמד נמוך, התעמרות מצד מפקדים, פגיעה מינית, כליאה ועוד.
התאבדויות
קשיי ההתמודדות עם מסגרת צבאית נוקשה ומלחיצה, ללא רשתות התמיכה הרגילות, חוסר היענות לבקשת עזרה או הימנעות מבקשה כזו – כל אלה עלולים להביא במקרים קיצוניים לניסיונות אובדניים. בחלק מהשנים האחרונות התאבדות הייתה סיבת המוות המובילה בקרב חיילי צה"ל, בגינה מתו יותר חיילים מאשר מתאונות, ממחלות, או מפעילות מבצעית. בעשור האחרון מתאבד חייל אחת לכל 3.5 שבועות בממוצע.
לעיון בפרסום המלא – כשהקושי הופך לסיכון – השלכות השירות הצבאי על חיילים וחיילות