שאלות נפוצות – כל מה שרצית לדעת ולא היה לך את מי לשאול

מעורבות ועזרה של בנות משפחה בתהליך השחרור יכולות להועיל מאוד. בהרבה מקרים יכול להיות שתמצאו את עצמכן במצב נפשי ורגשי קשה, ויהיה לכן לא פשוט לפעול מול המערכת. מישהו שמכיר אתכן ודואג לכן יוכל לסייע. בנוסף לכך, פנייה של הורים מודאגים או של דמות מבוגרת שקשורה אליכם יכולה לקדם את התהליך ו"להזיז” את הגורמים הנכונים. פנייה כזו תשדר אמינות והיא יכולה ליצור לחץ על הצבא, כי היא מכניסה לתמונה מישהו נוסף שמולו יש לתת את הדין, ומזכירה לצבא את אחריותו על בריאותכם ועל מצבכם הנפשי ממקור "רציני" וסמכותי יותר.           

בני המשפחה שפונים לגורמים צבאיים בעניינכן צריכים להיות מודעים למצב שלכן ולרצון שלכן להשתחרר מהצבא, וגם לרצות בטובתכן מול המערכת. חשוב שיהיו ענייניים ולא ינסו לפנות לרגש של הגורמים השונים, אלא לדבר בשפת הצבא – כזו של חוקים, נהלים, אבחנות וכו'. יעזור אם הם ישדרו אסרטיביות, ידעו לעמוד על שלהם ויהיו בעלי כושר ביטוי מול גורמים בירוקרטיים.      

בנות משפחה יכולות לפנות בשמכן לקצינת פניות הציבור של הצבא, שהיא גורם שאמור לתווך בין גורמים אזרחיים לבין הצבא. הן יוכלו לברר דרכה לגבי פניות שנעשו בעניינכן, לזרז פגישות שנקבעו לכן עם גורמי בריאות הנפש, לברר מידע שקשור לעריקות, נפקדות והעמדה לדין, וכדומה. בני משפחה יכולים גם לבקש באמצעותכם לדבר עם המפקדות הישירות שלכם, להסביר להן את המצב מנקודת מבטם, להפעיל לחץ ולהזכיר להן את אחריותן למצבכם הבריאותי והנפשי. הן יוכלו לדבר גם עם קב”ן, פסיכיאטר צבאי, מראיין בוועדת המצפון, מפקד בסיס הכליאה או כל גורם סמכות אחר שקשור בהליכי קבלת הפטור. 

לפעמים קב"נים ופסיכיאטרים צבאיים מחליטים לפנות ישירות לאחד ההורים, והם עלולים אפילו לא להודיע לכם שהם יפנו להורים שלכם. כך שלפחות יידוע של ההורים או בן משפחה אחר יכולה להיות משמעותית.     

אם הטיפול בבקשה שלכם מתעכב יותר מדי (אך זכרו שדברים בצבא לוקחים חודשים רבים) או שנתקלתם ביחס פוגעני במהלכו, בני משפחה יכולים להגיש קבילה (תלונה) בשמכן לנציב קבילות החיילים נגד מפקד, קב"ן, או רופא  יחידה ספציפיים שאחראים לזה. הנציבות לרוב מתייחסת לקבילות במהירות ובכובד ראש ויכולה להפעיל לחץ שיזרז את הטיפול בתהליך השחרור שלכם. אם אתן באמצע התהליך לקבלת פטור, קחו בחשבון שהגשת קבילה יכולה גם להשפיע לרעה על האופן שבו יתייחסו אליכן, אז שקלו מהו השלב הנכון להגיש קבילה ואם יש דרכים אחרות לפתור את המצב.

כדאי לפנות לרשת הליווי של פרופיל חדש לקבלת ליווי גם בשביל הורים ובני משפחה אחרים.

החוק והפקודות מחייבים את הצבא לתת לך תשובה לכל פנייה תוך 45 ימים, או לכל הפחות לנמק מדוע יידרש יותר זמן לענות לך. אבל שימו לב שהכלל הזה לא חל על קבלת תעודת הפטור עצמה, שזמן ההמתנה לקבל אותה יכול להימשך גם כמה חודשים. ברוב המקרים, הגורמים בצבא באמת עומדים בתקן הזה ועונים לפניות תוך חודש וחצי. אבל אתם לא חייבים לחכות 45 ימים: אפשר עוד הרבה קודם לכן להתקשר לגורמים הרלוונטיים ולברר איתם מה קורה. בנושאים בוערים מאוד – למשל אם יום הגיוס שלי עוד חודש ועוד לא החזירו לי תשובה לגבי פגישה עם ועדה רפואית, קב”ן או ועדת מצפון – יעזור להתקשר שוב ושוב,לשלוח פניה דרך האזור האישי באתר,  לפנות לכל הגורמים הרלוונטיים ולדרוש תשובה דחופה. הניסיון מלמד שבלי הצקות כאלה, הרבה פניות ובקשות הולכות לאיבוד במגירות העמוקות של הצבא. אם בקשה ששלחת נדחתה, זכותך לערער על ההחלטה בפני הקצינים שממונים על הגורמים ששלחת להם את הבקשה המקורית.

למרות החוזה הדרקוני שעליו מחתימים עתודאים, והסעיפים שעל פיהם גם אם תמצאו לא כשירים הצבא יוכל להכריח אתכם "להתנדב", עדיין פטור מסיבות רפואיות, כלומר על מצב פיזי או  נפשי (וטכנית, אבל נראה שרק טכנית, גם פטור מטעמי מצפון) הם שני מסלולי פטור שזמינים גם לעתודאים. מכיוון שהצבא יכול, ואף נוטה להתעקש לא לשחרר עתודאים, זה אפשרי.  אך כל עוד לא השתחררת מההתחייבות לעתודה, גורמי הצבא יקשו מאוד על שחרורך מהצבא. לפעמים הצבא מעדיף להוציא אנשים מהעתודה במקום לפטור אותם משירות צבאי בכלל, ואחרי זה צריך להתחיל בתהליך מחדש, הפעם עם פחות מכשולים בדרך. לפעמים אנשים קודם מקבלים פרופיל 21 ואז מתחילים במסלול של הוצאה מההתחייבות של העתודה, תהליך לא פשוט גם הוא, אבל אפשרי. בכל מקרה, מי שמראש מתלבט ולא בטוח לגבי השירות הצבאי ועדיין שוקל להתחייב לעתודה, חשוב שידע שזו התחייבות שקל להיכנס אליה אך קשה מאוד לצאת ממנה – הרבה יותר קשה ומסובך מאשר יציאה מתפקידים בצבא שלא במסלול עתודה. תדע גם שאם נכנסת למסלול עתודה ועזבת את השירות לפני המועד שאליו התחייבת, ייתכן שתצטרך להחזיר לצבא את התשלום עבור הלימודים.

לקריאה נוספת על התחייבות לעתודה ועל שחרור עתודאים

אם נשפטת בדין משמעתי בידי קצין שופט ונכנסת לכלא צבאי – לא יהיה לך רישום פלילי; אם נשפטת בבית דין צבאי בעקבות כתב אישום שהגישה הפרקליטות הצבאית – אז זה תלוי בסוג העבירה: עבירות פליליות קלאסיות (אלימות, גניבה, פגיעה מינית, סמים) כרוכות ברישום פלילי וכך גם עריקות (רק אם נשפטת עליה בבית דין צבאי). עבירות כמו סירוב פקודה ונפקדות לא כרוכות ברישום פלילי. לקריאה נוספת.

אם זאת חשוב לזכור שלמרות השמועות- להכלא לתקופה ארוכה בכלא לא מקנה לך שחרור, אין פטור על סמך ישיבה בכלא. על פטור בגין "אי התאמה" אפשר לקרוא עוד כאן.

ראו גם מדריך מפורט בנושא הכלא הצבאי.

לפי פקודות מטכ"ל נפקדות היא היעדרות משירות צבאי לתקופה של עד 21 ימים ועריקות היא היעדרות לתקופה שארוכה מ-21 ימים. בפועל, מכיוון שזה הוא הליך בירוקרטי שלוקח זמן ליישם במחשבים, אם לא קיבלת הודעה שאתה עריק, כנראה שעוד לא הוגדרת ככזה גם אם עברו 21 ימים. כמו כן, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להפחיד חיילים שנעדרים מהיחידה. בכל מקרה, אם אתה נמצא במצב של עריקות או נפקדות, עדיף שתסדיר את העניין מול הצבא כמה שיותר מהר, וכך הסיכוי שתישפט ותיכנס לכלא יקטן. מאוד מאוד מומלץ להתייעץ עם רשת הליווי לפני שתסגיר את עצמך.  

לקריאה נוספת

נתחיל מהחדשות הטובות: באמת בכל המקרים שפגשנו, מי שבאמת מתעקש ורוצה – יקבל פטור משירות צבאי על רקע נפשי. עם זאת, זה יכול להיות תהליך לא פשוט וצריך לגשת אליו עם ידע מוקדם. בצבא ובציבור הרחב מסתובבות כל מיני שמועות על שתיים-שלוש מילות קסם שצריך להגיד לקב"ן כדי שהכל יסתדר, אבל שמועות הן לא מידע אמין שאפשר להסתמך עליו. ואין "מילות קסם" יותר מזה, מה שעובד לעשרה אנשים לאו דווקא יעבוד לך, וההפך. אז אם תרצו לקבל מידע אישי ומותאם למצב שלכם תוכלו לפנות לרשת הליווי ונלווה אתכם בהתנדבות מלאה.

לקריאה נוספת

לקריאה נוספת

לגבי מלש"בים (נערות ונערים שתאריך הגיוס שלהם עוד לא הגיע) – זה לא נכון. לגבי חיילים בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל – זה נכון רק במקרים שבהם המפקדים מתרשמים שחיילת נמצאת במצב של מצוקה נפשית מיידית וחמורה. לדוגמה, כשמפקדת סבורה כי את נמצאת בסכנה ממשית לפגוע בעצמך – לפי נהלים פנימיים הנהוגים בצבא, במקרים דחופים אמור להינתן מענה מהיר יותר; כלומר תוך 48 שעות, אך בפועל, משך ההמתנה משתנה מאוד. אם המפקדים לא חושבים שמדובר במצוקה נפשית חמורה, ה"נוהל" הוא כמו לגבי כל פגישה עם רופא מומחה, שהצבא מתחייב לקבוע בתוך 14 ימים מאז שביקשת, אבל בפועל יש סיכוי שזה יקח יותר זמן (לצבא חסר קב"נים ופסיכיאטרים צבאיים, לצד זה שבירוקרטיה צבאים מאופיינת בדרך כלל כ"יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה" וכך הרבה דברים נופלים בין הכסאות). בכל מקרה, גם אם המצב נוראי עכשיו, בשום אופן אל תפגעו בעצמכם ואל תנסו לזייף ניסיון התאבדות או פגיעה עצמית. זה מסוכן, זה לא יעזור וזה יכול ליצור בעיות חדשות בלי לפתור את הקיימות. ניסיון אובדני יכול להביא, במקרים מסוימים לפגיעה ממשית בגוף, לכליאה, או לאשפוז כפוי, וזירוז פגישה עם קב"ן זו לא סיבה טובה לשקר ולהסתבך.

אם לא אפשרו לך לראות קב"ן תוך פרק הזמן הנדרש על-פי הנוהל, תוכל לפנות לנציב קבילות החיילים, מוקד מקול הלב, או לקצינת פניות הציבור.

לקריאה נוספת

לא, וגם אין צורך. כמו הקב"ן או הפסיכיאטר הצבאי, גם פסיכיאטר או פסיכולוג אזרחי שממנו אתם מעוניינים לקבל אבחנה צריך להתרשם ממצבכם הנפשי. הצבא גם עשוי להתייחס בספקנות לפסיכיאטרים שידועים ככאלה שעוזרים למי שרוצה להשתחרר. ניתן לפנות לפסיכולוגים או לפסיכיאטרים דרך קופות החולים, באמצעות שירותים פסיכולוגיים המופעלים על-ידי ארגונים ומוסדות שונים. נדגיש שאתן לא צריכות לקבל מהפסיכולוגית או הפסיכיאטרית מכתב המלצה שמיועד במיוחד לצבא. כל מסמך שמעיד על מצבכן הנפשי והתפקודי – יספיק. בנוסף, גופים צבאיים לא מחויבים לקבל אבחנה שנתנה בשירות האזרחי כאמת וכעילה לשחרור, ולכן הצבא בעצמו בוחן לא רק את המסמכים, אלא גם מפגיש את הפונה עם קב"ן או רופא צבאי. כך שמסמכים זה קריטי לתהליך, אך חשוב שהם יתאמו את מה שהקב"ן גם יראה מול עיניו.

שימו לב שבסיס הפניה הוא המצוקה הנפשית שלכם. הצבא לא רואה בקשיים אל מול היחס שקיבלתם מהצבא או בחששות או בחרדות שלכם מפני השירות הצבאי, כמצב 'נפשי' שדורש שחרור. אף רואה בכך סיבה להעביר אתכם סדרת "חינוך משמעתי" נוקשה יותר. 

לקריאה נוספת

לפני יום הגיוס – אפשר לשלוח  פניה באזור האישי באתר מתגייסים למיטב כמה שיותר מוקדם, עם בקשה קצרה שמסבירה למה את רוצה לפגוש קב”ן, בצירוף  מסמכים מפסיכולוג או פסיכיאטר שמחזקים את בקשתך ומעידים על מצבך הרגשי והנפשי. בנוסף תתבקשו להביא מבית הספר מסמך שמעיד על תפקודכם/אי תפקודכם, ולכתוב מכתב "מוטיבציה" על המוטיבציה או אי המוטיבציה שלכם להתגייס. 

בצו הראשון – בכל אחת מהתחנות בצו הראשון תוכלי לבקש פגישה עם קב”ן, ואף להתעקש שהבקשה תירשם.  אם מצבך הנפשי דורש זאת על הצבא לאפשר לך להיפגש עם קב”ן לפני קביעת הפרופיל. אם תגיעי עם מסמכים שמעידים על מצבך הנפשי, הבקשה שלך גם תתקבל ביותר רצינות.

ביום הגיוס – אפשר לראות קב”ן ביום הגיוס. כדי להגדיל את הסיכוי שזה יקרה, חשוב מאוד לבקש זאת לפני שמכניסים אותך לתהליך החיול, ולבוא עם מסמכים שמעידים על מצבך הנפשי. סביר שתצטרכו להתעקש על כך.

אחרי הגיוס – בזמן שירות סדיר תוכל לבקש מהמפקד האישי שלך או ממרפאת הבסיס לראות קב”ן. לחיילים ביחידות שעובדות עם 'אפליקצית 360' יש גם אפשרות להגיש בקשה לקב"ן דרך האפליקציה. מאוד יכול להיות שיהיה צורך להפעיל לחץ ולחזור על הבקשה שוב ושוב כדי לקבל פגישה. מסמך מקצועי חיצוני המעיד על מצבך הנפשי, יכול לזרז את התהליך.

נפקדים / עריקים / משתמטים –  בכל שלב או פעולה מול הצבא כשאתם עריקים או נפקדים יכול להיות שיעצרו אתכם וישלחו אתכם למשפט, ולכן מאוד כדאי לפני כן ליצור קשר עם רשת הליווי. מניסיוננו, תיתכן התייחסות שונה לעריקים ונפקדים שנמצאים במצוקה נפשית. אם זה המצב תוכלו לפנות טלפונית למוקד פר"ח (*6690) הם יוכלו לקבוע לכם תור לקב"ן. אם זה לא הולך, תוכלו לפנות למרפ"א מרכז, מרפאת בריאות הנפש בצריפין (או לירפ"א, המרפאה המקבילה של חיל האוויר). לעיתים צריך לשבת שם כמה שעות ולהתעקש שיקבעו לך פגישה עם קב”ן תורן (או קפ”ס תורן – קצין פסיכולוגיה של חיל האוויר) ללא תור, או שידברו עם היחידה שלך ויבקשו מהם לקבוע לך פגישה עם קב”ן. 

מילואים – הבקשה לקב"ן במקרה של מילואימניקים נעשית דרך קצינת הקישור או המפקדת האישית, על הבקשה לכלול מסמכים מאיש טיפול (בהעדפה לפסיכולוג או פסיכיאטר אזרחי). בזמן שירות מילואים פעיל, פנייה לקב"ן נעשית בתוך היחידה, כמו אצל חיילי חובה.

לקריאה נוספת

מבחינת הצבא אם לא הוכחתם אחרת עוד בצו הראשון, אז אין לכם בעיות נפשיות, ואם המצב השתנה יהיה עליכם להוכיח זאת, ושיחת טלפון לא תספיק. אפשר לנסות להפעיל לחץ על הצבא לקבוע לכם תור עם קב"ן באמצעות פנייה של ההורים או האפוטרופוס שלכן למפקד שלכם, ללשכת הגיוס או לקצינת הקישור. בנוסף תוכלו לפנות ישירות (בעצמכם, או שהורים או חברים קרובים ומודאגים יפנו בשמכם) לגורמים אחרים בצבא, כמו מוקד חיל הרפואה או קצינת פניות הציבור. 

אבל נדיר שהצבא מאפשר שיחה עם קב"ן לאחר פניה שאינה מגובה במסמכים רפואיים. אם תפנו לגורמים הצבאיים בצירוף אישור מגורם אזרחי על כך שאתן אכן סובלות מבעיה נפשית, יקחו את הבקשה שלכן יותר ברצינות. פסיכולוג, פסיכיאטר, עובד סוציאלי והיועצת מבית הספר הן אפשרויות טובות, כשלפסיכיאטר או פסיכולוג קליני, בתור מומחים לבריאות הנפש, יש עדיפות. אישור מקצועי כזה יעזור לכם לקבוע תור לקב"ן ולשכנע את הגורמים הצבאיים שבאמת יש לכם בעיה ושאתם לא מתחזים.

קחו בחשבון שברוב המקרים תצטרכו לקיים כמה פגישות עם הפסיכולוגית או הפסיכיאטרית לפני שתקבלו ממנה סיכום על מצבכן. במצבים קיצוניים, או אם אתם חיילים בשירות סדיר (שאינם מבוטחים בקופות החולים האזרחיות) שנמצאים במצב של מצוקה נפשית קשה, אפשר לפגוש פסיכיאטר במיון של בית חולים (אפשר אפילו ללכת לבית חולים רגיל, לא חייבים בית חולים פסיכיאטרי). רצוי להגיע בלווית חבר או קרוב משפחה שיוכל לתקשר את המצוקה, יתמוך בכם וימתין אתכם שם. זה יכול לקחת כמה שעות. ביציאה מבית החולים תקבלו מכתב סיכום ("מכתב שחרור"), ובו חוות דעת על מצבכם הנפשי מהפסיכיאטר שבדק אותכם, שאותו תוכלו להעביר לצבא עם הדרישה לראות קב"ן.

זכרו שאין תקנות שמקנות פטור למי שיש קושי אל מול היחס שקיבל בצבא, או על חששות משרות צבאי. מבחינת הצבא הסיפור זה מצבך הנפשי, האישי שלך שאינו מאפשר לך לשרת בצבא (לא הצבא הוא הבעיה). תקנות שרות בטחון כוללות בתוכן את האבחנות הנפשיות בגינן הצבא נותן פטור נפשי.

לקריאה נוספת

תשובה קצרה – כן! אבל זה לא תמיד פשוט.

כמעט בטוח שאם תבקשו קב"ן, יגידו לכם שזה אפשרי רק אחרי שתעברו שרשרת חיול או שתגיעו לטירונות. זה שקר, שנאמר במטרה להתנער מכן ולהעביר אתכן לטיפול מי שאחראי על השלב הבא של התהליך. יתכן גם שיפעילו עליכן מניפולציות שונות, כמו להבטיח שאם תעשי כך וכך תקבלי מה שתרצי, ואם לא – תיכנסי לכלא, או להציג שלבים בשרשרת החיול בתור "ראיון מקדים" לפני הקב"ן וכדומה. אפשר להתעלם מההבטחות ומהאיומים ולדבוק בבקשתכן לראות קב"ן באופן מיידי (זה נכון שהם יכולים להעלות אתכם למשפט צבאי, אך לרוב כשמבינים באמת שאתם במצוקה אז יעבירו אתכם לקב"ן). אם אתן צריכות לראות קב"ן ביום הגיוס, אין שום סיבה שתתחילו את תהליכי הגיוס (שרשרת החיול והמשך הגיוס). ככל שתתקדמו יותר בתהליך הדרך למשרד הקב"ן תיעשה קשה יותר. ככל שאתן נכנסות יותר עמוק למערכת – הדרך החוצה מתארכת.

מי שפוגש אתכן בלשכת הגיוס/בבקום יפנה אתכם לקב”ן אם הוא יבין שאתם באמת זקוקים לכך בגלל מצוקה נפשית, ולא כי אתם סתם דורשים פגישה. כלומר כאשר אם הוא מבין שאתם באמת לא מסוגלים לעבור שרשרת חיול, ולא סתם מתעקשים. אם תנהגו באותנטיות וגם באסרטיביות (אבל לא באגרסיביות!), יש סיכוי טוב שאחד האחראים ישתכנע שצריך לדאוג לכם, ושבסופו של דבר תראו את הקב"ן.

לקריאה נוספת