לפי החוק, אזרחים ישראלים שמיועדים לשירות בצבא חייבים בגיוס גם אם הם חיים בחו"ל – אפילו אם לא ביקרו בישראל מעולם. אבל אזרחי ישראל שנולדו וחיים בחו"ל, או שהיגרו מישראל בגיל צעיר מספיק, יכולים להסדיר את מעמדם מול הצבא כך שלא יידרשו להתגייס, ולא יסתכנו במעצר ובכליאה אם יבקרו בישראל כל עוד הם ממשיכים לחיות בחו"ל ועומדים בתנאים שנפרט בהמשך.
גם תושבי קבע בישראל שאינם אזרחים מחויבים על פי החוק בגיוס. כך שייתכן שגם אם אינך אזרח אלא תושב חלק מהמידע כאן יכול להיות רלוונטי למצבך.
המידע שמובא כאן עשוי להשתנות בהתאם לשינויים בנהלי הצבא. למידע עדכני קראי גם באתר של הצבא ובאתרים של עורכי דין שעוסקים בנושא (אם כי אנו לא יכולות להתחייב על הדיוק או על האמינות של מקורות אלה).
הצבא מגדיר את הקטגוריות של מי שיכולות להסדיר את מעמדן באופן הבא:
יליד חו"ל: מי שנולד בחו"ל ומחזיק באזרחות ישראלית בנוסף לאזרחות המדינה בה נולד, וחי באופן קבוע מחוץ לישראל.
בן מהגרים: מי שהיגר לחו"ל עם הוריו לפני שהגיע לגיל 16, ושגם הוא וגם הוריו מתגוררים דרך קבע מחוץ לישראל.
קיים גם מעמד "בן שליחים", שדוחה את מועד הגיוס ואפשר למצוא מידע לגביו באתר של הצבא. כמו כן, לעתים ישראל מאפשרת לבעלי אזרחות כפולה לשרת בצבא במדינה שבה הם חיים במקום בישראל, ולא דורשת גיוס לצבא הישראלי בנוסף. נראה שהיחס של הצבא למי ששירתו בצבא בחו"ל משתנה בהתאם למדינה, ונקבע בהסכמים בין המדינות.
בכל מקרה עצם ההחזקה של אזרחות נוספת אינה משנה את מעמדך החוקי בהקשר לגיוס. כלומר על פי החוק גם אם יש לך שלוש דרכונים שונים, את עדיין מחוייבת לגיוס בישראל.
אם את שוקלת להגר מישראל כדי להימנע משירות צבאי, בשבילך או בשביל הילדים שלך, שימי לב שמעבר לחו"ל בלי לוודא שיש לך אפשרות להסדיר מעמד מול הצבא עלול להביא לסיבוכים משמעותיים. ככלל, אם מלאו לך (או לאחד מילדייך) 16 שנים, הגירה לחו"ל מבלי לקבל פטור משירות צבאי בדרך אחרת קודם לכן היא מעשה שכרוך בסיכון משמעותי, כולל, במצבים מסוימים, שהייה ממושכת בכלא הצבאי. מי שאין להם אזרחות או מעמד במדינה אליה הם עוברים, מסתכנים גם בגירוש כפוי מחו"ל ישירות לכלא הצבאי בישראל.
אם אין לך פטור משירות צבאי ולא תפעלי להסדרת מעמד "בן מהגרים" או "יליד חו"ל" מול הצבא, החוק יתייחס אלייך כמו אל כל אזרחית אחרת שמיועדת לשירות צבאי: תוזמני ל"צו ראשון" ובהמשך ייקבע לך תאריך גיוס. אם בכל הזמן הזה תשהי בחו"ל ותתעלמי מהמצב, זמן קצר אחרי תאריך הגיוס שנקבע לך הצבא יראה בך "משתמטת" (מי שנקבע לה תאריך גיוס שחלף בלי שתתגייס), והיחס אלייך יהיה כאל עריקה. מאותו רגע אם תנסי להיכנס לגבולות ישראל אמורים לעצור אותך במעבר הגבול ולשלוח אותך לכלא הצבאי (בהמשך נסביר מה ניתן לעשות במצבים כאלה כדי לנסות להימנע מכליאה). בנוסף, מדינת ישראל לא תהיה מוכנה לחדש את הדרכון הישראלי שלך לאחר תאריך הגיוס שנקבע לך. אם אין לך אזרחות או תושבות קבע במדינה שבה את גרה, את עלולה להיות מגורשת לישראל – וישירות לכלא הצבאי – מרגע שתוקף הדרכון פג.
במקרים בהם אינך זכאית למעמד בני מהגרים, ידרשו ממך להגיע לארץ לצו ראשון ולפגישות השונות בתהלליך הפטור. יש שהצליחו לעשות את הכל מחו"ל, אך לרוב זה תלוי בגורמים שאי אפשר לחזות מראש.
חשוב להבהיר שמספר המקרים שבהם ילידי חו"ל או בני מהגרים נכנסו ארצה בפעם הראשונה אחרי מועד הגיוס ונשלחו ישר לכלא הוא קטן, אבל כאשר יש ניסיון להיכנס לישראל לאחר תאריך הגיוס מבלי להסדיר את המעמד מול השגרירות ומול הצבא, המצב שונה.
אם יש לך מעמד קבע בארץ מגוריך אף אחד לא ינסה לעצור אותך על אדמת מדינה זרה ולהביא אותך לישראל בכוח. לכאורה, אתה יכול להמשיך לחיות את חייך בחו"ל, בלי לבקר בארץ ללא הפרעה. אבל ברוב המקרים עדיין יהיו לך בני משפחה וחברים בישראל, שלא תוכל לבקר בלי להסתכן בכליאה. זה סיכון שיישאר לפחות עד שנות ה-40 לחייך וייתכן שגם אחר-כך (מבחינה משפטית לא לגמרי ברור מה יקרה לעריק שינסה לבקר בישראל אחרי גיל הפטור ממילואים המוגדר בחוק). נתקלנו במקרים שבהם אנשים לא יכלו, למשל, לבקר בני משפחה קרובים על ערש דווי, משום שהיגרו לחו"ל בלי להסדיר את מעמדם מול הצבא. שים לב שלא ניתן לוותר על אזרחות ישראלית בלי אישור של הצבא שאתה לא חייב להתגייס, אלא אם נולדת בחו"ל ועוד לא הגעת לגיל 15. נתקלנו אפילו במקרים שבהם הצבא ניסה להתעקש על גיוס של בת לאזרח ישראלי שנולדה בחו"ל והוריה ויתרו על אזרחותה הישראלית בילדותה.
כל אזרח ישראלי המיועד לשירות ביטחון ושוהה באופן קבוע בחו"ל בכל מעמד שהוא, מחויב להתייצב בקונסוליה או בשגרירות הישראלית הקרובה למקום מגוריו בחו"ל בהגיעו לגיל 16, לצורך הסדרת מעמדו מול הצבא. הדבר נעשה באמצעות מילוי טופס והצגת מסמכים שמעידים על מרכז החיים בחו"ל, כמו מכתב רשמי מבית הספר. ישנם גם קונסוליות ושגרירויות שדורשות בנוסף לטופס הסטנדרטי למלא טפסים נוספים ולצרף מסמכים נוספים, כך שכדאי לבדוק את הדרישות של השגרירות הספציפית שקרובה למרום מגוריכן.
שימו לב שהאחריות להסדרת המעמד, ועדכונו כאשר דברים משתנים- הוא שלכם. כמו כן האחריות להבין בדיוק מתי ומה עליכם להגיש היא שלכם. הצבא לא יפנה אליכם כדי להזכיר לכם להסדיר את המעמד, ולא יבדוק איתכם אם משהו שונה, או יתזכר להביא מסמכים. ובכך אתם עלולים על דברים קטנים לאבד את המעמד או לא להיות זכאים לו מלכתכילה בלי אפילו שתדעו שזה קרה. לדוגמא קונסוליות שונות לעיתים מתעקשים על גיל הגשת המסמכים, וכך קורים מצבים שמסרבים לקבל את הבקשה להסדרת המעמד כבר כאשר מישהו בן 16 וחמישה חודשים.
כמו כן שימו לב – בהרבה מקרים החוק כולל גיל מסויים ונדמה שבהגיעו לגיל זה התהליך משתנה, אך התהליך משתנה לאחריו או לפניו. לדוגמא- כאשר כתוב בחוק שיליד חו"ל או עולה חדש הגיע לארץ אחרי גיל 21 הוא לא מחויב בגיוס. אך אם הגיע בגיל 21 ועוד לא מלאו לו 22 הוא בעצם עדיין מחויב בגיוס.
התנאים שבהם ניתן להחזיק במעמד "בן מהגרים" או "יליד חו"ל"
אם עברת את גיל 16 ועדיין לא עזבת את הארץ, קחי בחשבון שלא תהיי זכאית למעמד בני מהגרים לאחר המעבר לחו"ל. אם את לא מתכוונת לשרת בצבא, תצטרכי לקבל פטור משירות צבאי על רקע אחר, עוד לפני היציאה מהארץ. אם אין לך אפשרות כזאת, עדיין ניתן לפעול לקבלת פטור משירות צבאי במהלך ביקור ממושך יחסית בישראל, כל עוד לא עבר תאריך הגיוס שנקבע לך. מידע על ההליכים האפשריים לקבלת פטור תוכלי למצוא כאן.
אם היגרת לחו"ל לפני גיל 16, ואתה עומד בשאר הקריטריונים לקבלת מעמד בני מהגרים (או למעמד ילידי חו"ל), אבל לא הגעת לטפל בניירת בזמן, עדיין יש לך אפשרות להגיע לשגרירות/קונסוליה הישראלית הקרובה אליך ולנסות להסדיר את המעמד באיחור. אין לנו מידע חד-משמעי לגבי מידת האיחור שהרשויות יהיו מוכנות לקבל, אבל כדאי לנסות בכל מקרה, וכמובן להתעקש אם בהתחלה תיתקל בסירוב.
עוד דבר שאפשר לעשות הוא להגיש בקשה לדחיית גיוס, שבדרך כלל ניתנת לצורך השלמת לימודים בבית ספר או מוסד אקדמי, או מסיבות אחרות שתמצאי לנכון להציג. אם את חושבת לנסח בקשה לדחייה מסיבות שלא קשורות ללימודים, בניסיון לקדם את הפטור, אפשר ליצור קשר עם רשת הליווי שתוכל ללוות את התקשורת בנושא מול הצבא. ניתן להגיש בקשה לדחיית גיוס כל עוד נותרו לפחות כמה שבועות עד תאריך הגיוס שנקבע לך, אם כבר נקבע. שימי לב שככל שתגישי את הבקשה יותר מוקדם, יש יותר סיכוי שתקבלי תשובה חיובית. הצבא אינו מחויב לאשר את הבקשה, אבל לבקשות כאלה, במיוחד בהקשר של לימודים, יש סיכויי הצלחה טובים. עם זאת, שימי לב שדחיית גיוס, כשמה כן היא – רק דחייה של תאריך הגיוס. היא יכולה לקנות זמן ולאפשר לך גישה לכל מיני ערוצי פעולה בהקשר לפטור, אבל הם ייסגרו בפנייך מרגע שהצבא רואה בך עריקה או משתמטת. דחיית שירות לא פוטרת אותך משירות צבאי.
בשביל מי שלא מוכר כבן מהגרים ולא מתכוון לשרת בצבא, הדרך החוקית היחידה להימנע משירות צבאי היא באמצעות קבלת פטור, באחת מהדרכים הרגילות שבהן ניתן לקבל פטור משירות צבאי בישראל. אם אתה עדיין לא מוגדר כעריק או כמשתמט, אתה יכול להגיע לישראל לביקור ממושך יחסית, ולטפל בהליך קבלת הפטור במהלך הביקור. אם כבר הוגדרת כמשתמט או עריק, תוכל להגיש לקונסוליה בקשה לביקור למען "הסדרת מעמד מול הצבא".
לצערנו אם שני ההורים שלך חוזרים לגור בישראל לפני שמלאו לך 22 אם נולדת בארץ, או 19 אם נולדת בחו"ל והיגרתם לפני שהיית בת 13, או אם היגרת ללא ההורים שלך לא תהיי זכאית יותר למעמד בני מהגרים. מכיוון שהמעמד שלך יתבטל גם אם לא תקבלי על כך הודעה, חשוב שתשימי לב להתחיל בהקדם את תהליך הוצאת הפטור שרלוונטי למצבך.
אם אחד ההורים שלך חזר לגור בישראל, או לא היגר איתך, ייתכן שלא תהיי זכאית יותר למעמד. אלא אם בעצם המעמד החוקי של אפוטרופוסות עלייך מקושר להורה היחיד שנשאר לחיות איתך בחו"ל. עניין האופוטרופוסיות הוא עניין בירוקרטי שעלול להיות מסובך. בעיקר כאשר יש גירושים לא נעימים שעלולים להשפיע על המוטיבציה של אחד ההורים לחתום על ויתור אפוטרופוסיות. כך שאם זה המצב, כדאי שתפני לרשת הליווי, לליווי בתהליך.
חשוב לנו להדגיש כי לנסות להשיג פטור מחו"ל עלול להיות תהליך קשה ומתיש. הצבא עלול למרוח אתכם ואתם עלולים למצוא את עצמכם הופכים כבר למשתמטים בזמן ההמתנה לתשובות מהגורמים הצבאיים.
ישנה אפשרות, לרוב מורכבת יותר, לנסות להשיג את הפטור בהתכתבות מחו"ל. אם את פציפיסטית שמעוניינת בהכרה על-ידי ועדת המצפון הצבאית, ממילא התהליך מתחיל עם משלוח מכתבים בדואר, ובמקרה כזה לא משנה מאיזו מדינה המכתב נשלח. למפגשים עם ועדת המצפון עצמה וגורמים אחרים סביר שתצטרכי לטוס לישראל. אם נכנסת להריון או ילדת ילד, מאוד יכול להיות שהצבא יסכים לקבל ממך את המסמכים שמאשרים זאת גם מחו"ל. לגבי נישואין, שימי לב שנישואין בחו"ל יהיו תקפים לצורך קבלת פטור לאישה נשואה רק לאחר רישומה כנשואה בתעודת הזהות הישראלית.
אם את מנסה לקבל פטור נפשי, כל ניסיון לקבל פטור בהתכתבות ייתקל בלא מעט התנגדות ומשיכת זמן. ייתכן שעורכת דין שמתמחה בדיני צבא בישראל תוכל לסייע בקידום התהליך במקרה כזה, אבל קחי בחשבון שזה יהיה שירות יקר מאוד, וקשה לנו להעריך מה יהיו אחוזי ההצלחה שלו. אם זו הכוונה שלך, יכול להיות שבכל מקרה תצטרכי להגיע לארץ.
בין אם הליך הפטור ייעשה פיזית או בהתכתבות – בכל הנוגע לפטורים רפואיים, כולל פטורים נפשיים, חשוב לציין שהצבא נוטה להתייחס בחשדנות למסמכים רפואיים מחו"ל. כל אבחנה רפואית שיש בידיך מחו"ל חשוב לגבות, במידת האפשר, באבחנה מקבילה מגורמים רפואיים אזרחיים בישראל (למשל דרך אחת מקופות החולים). בנוסף, צריך גם לתרגם לעברית על ידי נוטריון את המסמכים מגורמי הבריאות בחו"ל.
בכל מקרה, אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו ישירות למידע נוסף.
אם תאריך הגיוס שנקבע לך כבר חלף ואת נמצאת בחו"ל, הצבא יראה בך כמי שנעדרת משירות, ומשלב מסוים (תלוי בכל מיני גורמים) תוגדרי כעריקה או משתמטת. יש לזכור שעריקות היא עבירה פלילית. מאותו רגע כל כניסה ללא תיאום לישראל אמורה לגרור מעצר במעבר הגבול. אפשרויות הפעולה שעומדות לרשותך מול הצבא מצטמצמות באופן ניכר, ובכל זאת עדיין יש לך כמה ערוצי פעולה זמינים:
אם הגעת לחו"ל עם ויזה זמנית – למשל ויזת סטודנט או ויזת עבודה – קחי בחשבון שאת חיה על זמן שאול. את יכולה להאריך את תוקף הויזה שלך רק כל עוד הדרכון הישראלי שלך בתוקף, ואת יכולה להאריך את תוקף הדרכון הישראלי רק כל עוד תאריך הגיוס שלך לא עבר. בתור עריקה/משתמטת, מרגע שתוקף הויזה פג את עלולה להיות מגורשת לישראל, ועם הכניסה לישראל להישלח ישירות לכלא הצבאי.
מצבים כאלה הופכים את לוח הזמנים בתהליכי קבלת פטור לצפוף בהרבה, ומגדילים את הסיכוי שהצבא לא יהיה מוכן לאשר לך אפילו ביקור של שבועיים בישראל ללא כליאה, שלא לדבר על פטור על סמך מסמכים רפואיים שנשלחים בדואר. במקרה זה תוכלי לבדוק את האפשרויות שיש לך לקבל מעמד של קבע במדינה שבה את גרה, או במדינה אחרת שאינה ישראל. ידוע לנו על ניסיונות לבקש מקלט מדיני שנעשו בהקשר כזה (רובם נכשלו, אם כי היו גם כמה שהצליחו), ועל אנשים שקיבלו מעמד חוקי בארץ מושבם בעקבות נישואין. זהו, כמובן, נושא שנמצא על גבול החוקיות ולכן מסורבל ומסוכן. שימי לב שמעמד קבע במדינה אחרת לא ימנע ממך להיות מעוכבת או להישלח לכלא כאשר תגיעי לארץ (למשל לצורך הלוויה או חתונה).
אם אתה חייב בשירות מילואים, עליך לעדכן את הצבא לפני מעבר למדינה אחרת, באופן זמני או קבוע, כדי שלא תחשב לעריק: עליך לבקש ולת"מ (ועדה לתיאום מילואים) ולבקש שלא יזמנו אותך למילואים בזמן שאתה בחו"ל. כך תוכל לקבל כנראה פטור זמני משירות במילואים, אך אם חזרת ארצה והוכרת כתושב חוזר – תידרש לשוב ולשרת במילואים (כל עוד לא עברת את גיל 40).
לאורך שהותך בחו"ל, הקפד להתעדכן אם נשלח לך דואר מהצבא או באתר המילואים. אם זימנו אותך למילואים כשאתה בחו"ל, דבר בהקדם האפשרי עם הנספחות הצבאית שבקונסוליה הישראלית במדינת מגוריך, ובקש דרכם לדחות או לבטל את המילואים. חשוב במקביל גם ליצור קשר עם קצינת הקישור והמפקדים שלך. אם לא תצליח לבטל את הזימון לפני תאריך צו המילואים – אתה עלול להיחשב עריק ולהיעצר בכניסה לארץ. חשוב לטפל בעניין באמצעות תכתובת עם הגורמים הרלוונטיים בצבא כמה שיותר מהר, כדי שלא תפספס צו מילואים, ותהיה במצב הרבה יותר מסובך.
פרופיל חדש
בנק הפועלים (קוד 12)
סניף ראשי רמת השרון (קוד 630)
חשבון מספר 421120
IBAN IL210126300000000421120