תפריט
לפי החוק, אזרחים ישראלים שמיועדים לשירות בצבא חייבים בגיוס גם אם הם חיים בחו"ל – אפילו אם לא ביקרו בישראל מעולם. אבל אזרחי ישראל שנולדו וחיים בחו"ל, או שהיגרו מישראל בגיל צעיר מספיק, יכולים להסדיר את מעמדם מול הצבא כך שלא יידרשו להתגייס, ולא יסתכנו במעצר ובכליאה אם יבקרו בישראל כל עוד הם ממשיכים לחיות בחו"ל ועומדים בתנאים שנפרט בהמשך.
המידע שמובא כאן עשוי להשתנות בהתאם לשינויים בנהלי הצבא. למידע עדכני קראי גם באתר של הצבא ובאתרים של עורכי דין שעוסקים בנושא (אם כי אנו לא יכולות להתחייב על הדיוק או על האמינות של מקורות אלה).
הצבא מגדיר את הקטגוריות של מי שיכולות להסדיר את מעמדן באופן הבא:
יליד חו"ל: מי שנולד בחו"ל ומחזיק באזרחות ישראלית בנוסף לאזרחות המדינה בה נולד, וחי באופן קבוע מחוץ לישראל.
בן מהגרים: מי שהיגר לחו"ל עם הוריו לפני שהגיע לגיל 16, ושגם הוא וגם הוריו מתגוררים דרך קבע מחוץ לישראל.
קיים גם מעמד "בן שליחים", שדוחה את מועד הגיוס ואפשר למצוא מידע לגביו באתר של הצבא. כמו כן, לעתים ישראל מאפשרת לבעלי אזרחות כפולה לשרת בצבא במדינה שבה הם חיים במקום בישראל, ולא דורשת גיוס לצבא הישראלי בנוסף. נראה שהיחס של הצבא למי ששירתו בצבא בחו"ל משתנה בהתאם למדינה, ונקבע בהסכמים בין המדינות.
אם את שוקלת להגר מישראל כדי להימנע משירות צבאי, בשבילך או בשביל הילדים שלך, שימי לב שמעבר לחו"ל בלי לוודא שיש לך אפשרות להסדיר מעמד מול הצבא עלול להביא לסיבוכים משמעותיים. ככלל, אם מלאו לך (או לאחד מילדייך) 16 שנים, הגירה לחו"ל מבלי לקבל פטור משירות צבאי בדרך אחרת קודם לכן היא מעשה שכרוך בסיכון משמעותי, כולל, במצבים מסוימים, שהייה ממושכת בכלא הצבאי. מי שאין להם אזרחות או מעמד במדינה אליה הם עוברים, מסתכנים גם בגירוש כפוי מחו"ל ישירות לכלא הצבאי בישראל.
אם אין לך פטור משירות צבאי ולא תפעלי להסדרת מעמד "בן מהגרים" או "יליד חו"ל" מול הצבא, החוק יתייחס אלייך כמו אל כל אזרחית אחרת שמיועדת לשירות צבאי: תוזמני ל"צו ראשון" ובהמשך ייקבע לך תאריך גיוס. אם בכל הזמן הזה תשהי בחו"ל ותתעלמי מהמצב, זמן קצר אחרי תאריך הגיוס שנקבע לך הצבא יראה בך "משתמטת" (מי שנקבע לה תאריך גיוס שחלף בלי שתתגייס), והיחס אלייך יהיה כאל עריקה. מאותו רגע אם תנסי להיכנס לגבולות ישראל אמורים לעצור אותך במעבר הגבול ולשלוח אותך לכלא הצבאי (בהמשך נסביר מה ניתן לעשות במצבים כאלה כדי לנסות להימנע מכליאה). בנוסף, מדינת ישראל לא תהיה מוכנה לחדש את הדרכון הישראלי שלך לאחר תאריך הגיוס שנקבע לך. אם אין לך אזרחות או תושבות קבע במדינה שבה את גרה, את עלולה להיות מגורשת לישראל – וישירות לכלא הצבאי – מרגע שתוקף הדרכון פג.
חשוב להבהיר שמספר המקרים שבהם ילידי חו"ל או בני מהגרים נכנסו ארצה בפעם הראשונה אחרי מועד הגיוס ונשלחו ישר לכלא הוא קטן, אבל כאשר יש ניסיון לחזור לאחר מכן בלי לסדר את המעמד, המצב שונה.
אם יש לך מעמד קבע בארץ מגוריך אף אחד לא ינסה לעצור אותך ולהביא אותך לישראל בכוח. לכאורה, אתה יכול להמשיך לחיות את חייך בחו"ל ללא הפרעה. אבל ברוב המקרים עדיין יהיו לך בני משפחה וחברים בישראל, שלא תוכל לבקר בלי להסתכן בכליאה. זה סיכון שיישאר לפחות עד שנות ה-40 לחייך וייתכן שגם אחר-כך – מבחינה משפטית לא לגמרי ברור מה יקרה לעריק שינסה לבקר בישראל אחרי גיל הפטור ממילואים המוגדר בחוק. נתקלנו במקרים שבהם אנשים לא יכלו, למשל, לבקר בני משפחה קרובים על ערש דווי, משום שהיגרו לחו"ל בלי להסדיר את מעמדם מול הצבא. שים לב שלא ניתן לוותר על אזרחות ישראלית בלי אישור של הצבא שאתה לא חייב להתגייס, אלא אם נולדת בחו"ל ועוד לא הגעת לגיל 15. נתקלנו אפילו במקרה שבו הצבא ניסה להתעקש על גיוס של בת לאזרח ישראלי שנולדה בחו"ל והוריה ויתרו על אזרחותה הישראלית בילדותה, אף על-פי שאין שום הצדקה משפטית לגיוס במקרה כזה.
כל אזרח ישראלי המיועד לשירות ביטחון ושוהה באופן קבוע בחו"ל בכל מעמד שהוא, מחויב להתייצב בקונסוליה או בשגרירות הישראלית הקרובה למקום מגוריו בחו"ל בהגיעו לגיל 16 וארבעה חודשים, לצורך הסדרת מעמדו מול הצבא. הדבר נעשה באמצעות מילוי טופס והצגת מסמכים שמעידים על מרכז החיים בחו"ל, כמו מכתב רשמי מבית הספר.
אם עברת את גיל 16 ועדיין לא עזבת את הארץ, קחי בחשבון שלא תהיי זכאית למעמד בני מהגרים לאחר המעבר לחו"ל. אם את לא מתכוונת לשרת בצבא, תצטרכי לקבל פטור משירות צבאי על רקע אחר, עוד לפני היציאה מהארץ. אם אין לך אפשרות כזאת, עדיין ניתן לפעול לקבלת פטור משירות צבאי במהלך ביקור ממושך יחסית בישראל, כל עוד לא עבר תאריך הגיוס שנקבע לך. מידע על ההליכים האפשריים לקבלת פטור תוכלי למצוא כאן.
אם היגרת לחו"ל לפני גיל 16, ואתה עומד בשאר הקריטריונים לקבלת מעמד בני מהגרים (או למעמד ילידי חו"ל), אבל לא הגעת לטפל בניירת בזמן, עדיין יש לך אפשרות להגיע לשגרירות/קונסוליה הישראלית הקרובה אליך ולנסות להסדיר את המעמד באיחור. אין לנו מידע חד-משמעי לגבי מידת האיחור שהרשויות יהיו מוכנות לקבל, אבל כדאי לנסות בכל מקרה, וכמובן להתעקש אם בהתחלה תיתקל בסירוב.
עוד דבר שאפשר לעשות הוא להגיש בקשה לדחיית גיוס, שבדרך כלל ניתנת לצורך השלמת לימודים בבית ספר או מוסד אקדמי, או מסיבות אחרות שתמצאי לנכון להציג. אם את חושבת לנסח בקשה לדחייה מסיבות שלא קשורות ללימודים, אפשר ליצור קשר עם רשת הליווי שתוכל ללוות את התקשורת בנושא מול הצבא. ניתן להגיש בקשה לדחיית גיוס כל עוד נותרו לפחות כמה שבועות עד תאריך הגיוס שנקבע לך, אם כבר נקבע. שימי לב שככל שתגישי את הבקשה יותר מוקדם, יש יותר סיכוי שתקבלי תשובה חיובית. הצבא אינו מחויב לאשר את הבקשה, אבל לבקשות כאלה, במיוחד בהקשר של לימודים, יש סיכויי הצלחה טובים. עם זאת, שימי לב שדחיית גיוס, כשמה כן היא – רק דחייה של תאריך הגיוס. היא יכולה לקנות זמן ולאפשר לך גישה לכל מיני ערוצי פעולה, אבל הם ייסגרו בפנייך מרגע שהצבא רואה בך עריקה או משתמטת. דחיית שירות לא פוטרת אותך משירות צבאי.
בשביל מי שלא מוכר כבן מהגרים ולא מתכוון לשרת בצבא, הדרך החוקית היחידה להימנע משירות צבאי היא באמצעות קבלת פטור, באחת מהדרכים הרגילות שבהן ניתן לקבל פטור משירות צבאי בישראל. אם אתה עדיין לא מוגדר כעריק או כמשתמט, אתה יכול להגיע לישראל לביקור ממושך יחסית, ולטפל בהליך קבלת הפטור במהלך הביקור.
אפשרות אחרת, לרוב מורכבת יותר, היא לנסות להשיג את הפטור בהתכתבות מחו"ל. אם את פציפיסטית שמעוניינת בהכרה על-ידי ועדת המצפון הצבאית, ממילא התהליך מתחיל עם משלוח מכתבים בדואר, ובמקרה כזה לא משנה מאיזו מדינה המכתב נשלח (כל עוד הוא נשלח בדואר רשום). למפגשים עם ועדת המצפון עצמה וגורמים אחרים סביר שתצטרכי לטוס לישראל. אם נכנסת להריון או ילדת ילד, מאוד יכול להיות שהצבא יסכים לקבל ממך את המסמכים שמאשרים זאת גם מחו"ל. לגבי נישואין, שימי לב שנישואין בחו"ל יהיו תקפים לצורך קבלת פטור לאישה נשואה רק לאחר רישומה כנשואה בתעודת הזהות הישראלית.
אם את מנסה לקבל פטור נפשי, כל ניסיון לקבל פטור בהתכתבות ייתקל בלא מעט התנגדות ומשיכת זמן. ייתכן שעורכת דין שמתמחה בדיני צבא בישראל תוכל לסייע בקידום התהליך במקרה כזה, אבל קחי בחשבון שזה יהיה שירות יקר מאוד, וקשה לנו להעריך מה יהיו אחוזי ההצלחה שלו. אם זו הכוונה שלך, יכול להיות שתצטרכי להגיע לארץ.
בין אם הליך הפטור ייעשה פיזית או בהתכתבות – בכל הנוגע לפטורים רפואיים, כולל פטורים נפשיים, חשוב לציין שהצבא נוטה להתייחס בחשדנות רבה למסמכים רפואיים מחו"ל. כל אבחנה רפואית שיש בידיך מחו"ל חשוב לגבות, במידת האפשר, באבחנה מקבילה מגורמים רפואיים אזרחיים בישראל (דרך אחת מקופות החולים, או, במקרים דחופים או חריפים במיוחד, בתי החולים). בנוסף, צריך גם לתרגם לעברית את המסמכים מגורמי הבריאות בחו"ל.
בכל מקרה, אתם תמיד מוזמנים לפנות אלינו ישירות למידע נוסף.
אם תאריך הגיוס שנקבע לך כבר חלף ואת נמצאת בחו"ל, הצבא יראה בך כמי שנעדרת משירות, ומשלב מסוים תוגדרי כעריקה או משתמטת. מאותו רגע כל כניסה ללא תיאום לישראל אמורה לגרור מעצר במעבר הגבול. אפשרויות הפעולה שעומדות לרשותך מול הצבא מצטמצמות באופן ניכר, ובכל זאת עדיין יש לך כמה ערוצי פעולה זמינים:
אם הגעת לחו"ל עם ויזה זמנית – למשל ויזת סטודנט או ויזת עבודה – קחי בחשבון שאת חיה על זמן שאול. את יכולה להאריך את תוקף הויזה שלך רק כל עוד הדרכון הישראלי שלך בתוקף, ואת יכולה להאריך את תוקף הדרכון הישראלי רק כל עוד תאריך הגיוס שלך לא עבר. בתור עריקה/משתמטת, מרגע שתוקף הויזה פג את עלולה להיות מגורשת לישראל, ועם הכניסה לישראל להישלח ישירות לכלא הצבאי.
מצבים כאלה הופכים את לוח הזמנים בתהליכי קבלת פטור לצפוף בהרבה, ומגדילים את הסיכוי שהצבא לא יהיה מוכן לאשר לך אפילו ביקור של שבועיים בישראל ללא כליאה, שלא לדבר על פטור על סמך מסמכים רפואיים שנשלחים בדואר. במקרה זה תוכלי לבדוק את האפשרויות שיש לך לקבל מעמד של קבע במדינה שבה את גרה, או במדינה אחרת שאינה ישראל. ידוע לנו על ניסיונות לבקש מקלט מדיני שנעשו בהקשר כזה (רובם נכשלו, אם כי היו גם כמה שהצליחו), ועל אנשים שקיבלו מעמד חוקי בארץ מושבם בעקבות נישואין. זהו, כמובן, נושא שנמצא מחוץ לתחום המומחיות שלנו. שימי לב שמעמד קבע במדינה אחרת לא ימנע ממך להיות מעוכבת או להישלח לכלא כאשר תגיעי לארץ (למשל לצורך הלוויה או חתונה).
אם אתה חייב בשירות מילואים, עליך לעדכן את הצבא לפני מעבר למדינה אחרת, באופן זמני או קבוע, כדי שלא תחשב לעריק: עליך לבקש ולת"מ (ועדה לתיאום מילואים) ולבקש שלא יזמנו אותך למילואים בזמן שאתה בחו"ל. כך תוכל לקבל כנראה פטור זמני משירות במילואים, אך אם חזרת ארצה והוכרת כתושב חוזר – תידרש לשוב ולשרת במילואים (כל עוד לא עברת את גיל 40).
לאורך שהותך בחו"ל, הקפד להתעדכן אם נשלח לך דואר מהצבא או באתר המילואים. אם זימנו אותך למילואים כשאתה בחו"ל, דבר בהקדם האפשרי עם הנספחות הצבאית שבקונסוליה הישראלית במדינת מגוריך, ובקש דרכם לדחות או לבטל את המילואים. אם לא תצליח לבטל את הזימון לפני תאריך צו המילואים – אתה עלול להיחשב עריק ולהיעצר בכניסה לארץ. חשוב לטפל בעניין באמצעות תכתובת עם הגורמים הרלוונטיים בצבא (מפקד, מש"קית ת"ש וכד') כמה שיותר מהר, כדי שלא תפספס צו מילואים, ותהיה במצב הרבה יותר מסובך.
תנועת פרופיל חדש מבוססת על מתנדבות, ויש לנו אפשרויות שונות לשתף אתכן בפעילויות שלנו - אם את מעוניינת להתנדב, צרי איתנו קשר.
פרופיל חדש
בנק הפועלים (קוד 12)
סניף ראשי רמת השרון (קוד 630)
חשבון מספר 421120
IBAN IL210126300000000421120