פטור לנשים מטעמי דת

פטור דת

מועמדות לשירות שמוכרות כנשים דתיות יכולות לקבל פטור מטעמי הכרה דתית. כדי לקבל פטור כזה עלייך לחתום על תצהיר משפטי בנוסח קבוע, בפני בית דין רבני או בפני בית משפט השלום. תצהיר משפטי הוא מסמך בכתב שמשמש כאמצעי הוכחה משפטי, כמו עדות בבית משפט. בתצהיר את אמורה להצהיר שאת מקיימת אורח חיים דתי, שומרת כשרות ולא נוסעת בשבת. צריך להחתים את בית המשפט על התצהיר, מה שכרוך בתשלום אגרה לבית המשפט בסך כמה עשרות שקלים באמצעות בולי דואר.

ישנן כאלה שמרגישות שיותר נוח להן לחתום על ההצהרה בבית משפט השלום ולא בבית דין רבני. את התצהיר החתום יש להגיש למדור דת במיטב עד 90 יום לפני מועד הגיוס, לעיתים רחוקות תצהיר כזה יתקבל מאוחר יותר "מטעמים מיוחדים", כמו שמפרטות התקנות הרלוונטיות, אבל לרוב אם לא יוגש לפני הצו הראשון, הסיכוי שיתקבל הוא נמוך. אפילו שרשמית אפשר להגיש אותו בכל שלב לפני הגיוס* – גם אחרי שעברת צו ראשון, מנילות, בדיקות רפואיות וכו'. בפועל ככל שתגישי אותו יותר מוקדם ככה תינתן לתצהיר שלך רמה יותר גבוה של אמינות, וככל שתגישי יותר מאוחר הסיכוי יעלה שפשוט יסרבו לקבל אותו. לצערנו בשנים האחרונות אנחנו רואות שהצבא דורש מנשים דתיות להגיע לצו הראשון לפני שהוא מוכן לקבל את תצהיר הדת, אך לאחר מכן שולל בקשות על סמך זה שהנשים הגיעו לצו ראשון ומכאן שאינן דתיות מספיק (סוג של- אם יכולת על פי רמת הדתיות שלך להגיע לצו ראשון, את יכולה גם להתגייס). אם דורשים מכן להגיע לצו ראשון בזמן שאתן מגישות בקשה לפטור על רקע דתי, תוכלו להזכיר לצבא שלפי סעיף 39(3) אינכן מחויבות להגיע.

הפטור מטעמי הכרה דתית מוסדר בסעיף 40 לחוק שירות ביטחון וחל על מיועדת לשירות ביטחון שמסרה תצהיר כדין. לפי הנחיות מיטב, יש להגיש את התצהיר 90 ימים לפני מועד הגיוס הראשוני. איחור בהגשה עלול להקשות מאוד מבחינה מעשית, אך זהו עניין של יישום מנהלי ולא נוסח החוק עצמו. לאחר הגיוס אין בחוק מסלול מקביל וברור לפטור סטטוטורי לפי סעיף 40.

 

כמו שמשתמע מהנוסח של התצהיר, הפטור תקף רק לנשים יהודיות. הצבא מפעיל סינון בתהליך הפטור לנשים דתיות, בעיקר לפי בית הספר שבו למדה המועמדת לשירות. מבקשות פטור שהן מסורתיות, למדו בבתי-ספר חילוניים, חוזרות בתשובה וכדומה – עלולות לא לקבל את הפטור, כי הצבא מתייחס אליהן אחרת מאשר ליוצאות בתי ספר דתיים, ובודק אותן בחומרה רבה יותר.

חלק מהמועמדות לשירות שמבקשות פטור מטעמי דת נתונות במעקב סמוי של גורמים צבאיים כדי לאמת את ההצהרה שלהן. הצבא נהג להשתמש גם בשירותים של משרדי חקירות פרטיים לצורך זה, אך בעקבות עתירה לבג"ץ הצהיר הצבא בפברואר 2021 כי יפסיק להשתמש במשרדים פרטיים וימשיך רק בחקירות בידי גורמי צבא. החקירות כוללות עיון בחשבונות שלכן ברשתות החברתיות, שם הם בודקים אם יש ראיות לאורח חיים חילוני כמו תמונות חשופות, פעילות בשבת, בני זוג וכדומה. לפי החוק, מי שנמצא ששיקרה בתהליך זה עלולה להיענש בחומרה, אבל בפועל נראה שהענישה כוללת רק את ביטול הפטור. לעתים בקשת הפטור נדחית ללא בדיקה, אם לא למדת בתיכון דתי. במקרה שהצבא מסרב לתת לך פטור מטעמי דת אחרי שהגשת  תצהיר כנדרש לצערנו הסיכוי של בקשה נוספת איננו גבוה, אך אם את סבורה שזה הפטור שמגיע לך, תוכלי לערער על ההחלטה (אם כי אין עיגון מפורש בחוק או בתקנות להליך ערעור על דחיית תצהיר הכרה דתית לפי סעיף 40. כלומר, הליך הערר שקיים היום הוא יצירה מינהלית־פנימית של הצבא, הנשען על עקרונות המשפט המינהלי ולא תהליך מוסדר). חשוב לזכור שאם את חשה שישנם פטורים אחרים שיכולים להתאים למצבך עדיין תוכלי להגיש בקשה לפטור אחר.

לאחר הגשת התצהיר ייתכן תזומני לראיון, הראיון יהיה עם אשת צבא אחת שתשאל אותך שאלות ותבחן את רמת הדתיות שלך. אשת הצבא איננה תמיד אישה דתיה בעצמה ולא תמיד היא תדע אם התשובות שלך בהכרח נכונות. כך שאם את חשה שזהו המצב בראיון תוכלי לכתוב מיד ביציאה שלך מהראיון פרוטוקול שכולל את כל מה שנאמר על ידי כל הצדדים. כדי שאם זה ידרש, תוכלי להגיש ערעור מפורט. אם הראיון צלח תקבלי הודעה על קבלת הפטור.

תהליך הפטור על רקע דתי השתנה בשנים האחרונות ואנחנו רואות שיותר ויותר נשים דתיות לא מקבלות את הפטור למרות היותן דתיות. לכן ייתכן וכדאי שתפנו לליווי בתהליך ולא תשארו בו לבד.

פטור מטעמי הווי משפחתי דתי – פטור זה ניתן לנשים על סמך הצהרה על אורח חיים משפחתי דתי, מתוך הכרה של הצבא בכך שגיוסן של נשים אלה מנוגד לאמונת המשפחה ועלול ליצור נתק ממשפחתן. על הנייר גם נשים לא יהודיות יכולות לקבל את הפטור הזה, וכדי לבקש אותו יש להגיש תצהיר חתום על-ידי דיין או שופט. את הצהרה ניתן להגיש מעל גיל 16 וחצי על פי התאריך העברי ועד 90 יום לפני מועד הגיוס (אך בפועל אם התצהיר לא הוגש לפני צו ראשון אלא יותר מאוחר, הצבא מאשר את הפטור רק במקרים מיוחדים, ולרוב לא). יש לשלוח את התצהיר המקורי בדואר רשום, או במסירה אישית בלשכת הגיוס.

הנחיות לגבי כתיבת תצהיר, החתמתו ותשלום אגרה עבורו מופיעות כאן וכאן. 

* ומה אם כבר התגייסת? פטור מטעמי הכרה דתית תקף רק למלש"ביות – כלומר, מי שעדיין לא התגייסו. כנראה אפשר לבקש אותו גם אחרי הגיוס, אבל לא ידוע לנו על מקרים שבהם הבקשה התקבלה. גם הסיכויים לקבל "פטור מטעמי הווי משפחתי דתי" אחרי הגיוס קטנים מאוד. אם התחלת לקיים אורח חיים דתי יהודי אחרי שהתגייסת והיית רוצה לקבל פטור משירות בשל כך, תוכלי לפנות לרבנות הצבאית על מנת לקבל אישור שחזרת בתשובה ושאת שומרת כשרות ושומרת שבת. ייתכן גם שתמצאי שפטור אחר יהיה רלוונטי למצבך. מנסיוננו בעבר, כאמור, הצבא נוטה לא לתת פטור, ולהקשות מאוד על חיילות שמבקשות פטור מטעמי דת. המדיניות של מתן פטור על רקע דת רק לפני הגיוס היא, למען האמת, חסרת היגיון, ואולי אפשר לתקוף אותה בבית משפט – אבל זה הליך ממושך ומסובך יותר מבקשת פטור. אם את רוצה להתעקש על זה בכל זאת, כדאי מאוד לקבל תמיכה בתהליך מארגונים שתומכים בפעילות משפטית עקרונית (כדוגמת האגודה לזכויות האזרח). את בכל מקרה מוזמנת ליצור קשר גם עם רשת הליווי.

פטור קבוצתי בעקבות הסדר מיוחד: הפטור שתארנו כאן הוא פטור פרטני. יש סוג נוסף של פטור שקשור בדת ופועל אחרת – פטור בעקבות הסדר מיוחד. הוא שמור לקבוצות מסוימות שהגיעו להסדר עם הצבא, לפיו חברי וחברות הקבוצה מקבלים דחיית שירות למשך שנים רבות, שנמשכת כל זמן שהם משתייכים לקבוצה הזו. בסופו של דבר הם מקבלים גם פטור משירות צבאי, לרוב כבר בשנות ה-30 לחייהם. הסדרים כאלה בעבר היו קיימים עם אברכים, ותלמידי דת כיום הם עוד קיימים לדרוזים ועדי יהוה (רק אחרי שעברו טבילה). בכל המקרים, צריך לעמוד בתנאים מחמירים מאוד למשך זמן ארוך, כדי לזכות בפטור ולשמר אותו.

אנחנו זקוקות לתרומתך!

באמצעות:

או העברה בנקאית:

פרופיל חדש
בנק הפועלים (קוד 12)
סניף ראשי רמת השרון (קוד 630)
חשבון מספר 421120
IBAN IL210126300000000421120