פטור לנשים מטעמי דת

כמו שמשתמע מהנוסח של התצהיר, הפטור תקף רק לנשים יהודיות. הצבא מפעיל סינון בתהליך הפטור לנשים דתיות, בעיקר לפי בית הספר שבו למדה המועמדת לשירות. מבקשות פטור שהן מסורתיות, למדו בבתי-ספר חילוניים, חוזרות בתשובה וכדומה – עשויות לא לקבל את הפטור, כי הצבא מתייחס אליהן אחרת מאשר ליוצאות בתי ספר דתיים, ובודק אותן בחומרה רבה יותר. הצבא ככל הנראה פועל באופן בלתי חוקי בבדיקה הזו, שכן בית הספר שבו למדה המלש"בית לא בהכרח קשור לרמת הדתיות הנוכחית שלה, שיכולה להשתנות עם הזמן, והחוק דורש מתן פטור כנגד תצהיר שנוגע לאורח חיים דתי ולא אמור להיות לזה שום קשר למוסד החינוכי שבו למדת. עד היום אף אחת לא ניסתה לתקוף את ההליך בבית משפט.

חלק מהמועמדות לשירות שקיבלו פטור מטעמי דת נתונות במעקב סמוי של גורמים צבאיים כדי לאמת את ההצהרה שלהן. הצבא נהג להשתמש גם בשירותים של משרדי חקירות פרטיים לצורך זה, אך בעקבות עתירה לבג"ץ הצהיר הצבא בפברואר 2021 כי יפסיק להשתמש במשרדים פרטיים וימשיך רק בחקירות בידי גורמי צבא. החקירות כוללות עיון בחשבונות שלכן ברשתות החברתיות, שם הם בודקים אם יש ראיות לאורח חיים חילוני כמו תמונות חשופות, פעילות בשבת, בני זוג וכדומה. לפי החוק, מי שנמצא ששיקרה בתהליך זה עלולה להיענש בחומרה, אבל בפועל נראה שהענישה כוללת רק את ביטול הפטור. לעתים בקשת הפטור נדחית ללא בדיקה, אם לא למדת בתיכון דתי. במקרה שהצבא מסרב לתת לך פטור מטעמי דת אחרי שהגשת  תצהיר כנדרש – סיכוי קלוש שבקשה נוספת תעזור. במקרה כזה עדיין תוכלי ללכת להוציא פטור אחר.

פטור הווי משפחתי דתי – פטור זה ניתן לנשים – בעיקר ממוצא קווקזי – על סמך הצהרה על אורח חיים משפחתי דתי, מתוך הכרה של הצבא בכך שגיוסן של נשים אלה מנוגד לאמונת המשפחה ועלול ליצור נתק ממשפחתן. גם נשים לא יהודיות יכולות לקבל את הפטור הזה, וכדי לבקש אותו יש להגיש תצהיר חתום על-ידי דיין או שופט. את הצהרה ניתן להגיש מעל גיל 16 וחצי על פי התאריך העברי ועד 90 יום לפני מועד הגיוס. יש לשלוח את התצהיר המקורי בדואר רשום, או במסירה אישית בלשכת הגיוס.

הנחיות לגבי כתיבת תצהיר, החתמתו ותשלום אגרה עבורו מופיעות כאן וכאן. 

* ומה אם כבר התגייסת? פטור מטעמי הכרה דתית תקף רק למלש"ביות – כלומר, מי שעדיין לא התגייסו. כנראה אפשר לבקש אותו גם אחרי הגיוס, אבל לא ידוע לנו על מקרים שבהם הבקשה התקבלה. גם הסיכויים לקבל "פטור מטעמי הווי משפחתי דתי" אחרי הגיוס קטנים מאוד. אם התחלת לקיים אורח חיים דתי יהודי אחרי שהתגייסת והיית רוצה לקבל פטור משירות בשל כך, תוכלי לנסות להוציא פטור על רקע אחר – למשל נפשי, נוכח המצוקה הנפשית שנגרמת לך בעקבות המשך השירות כאישה דתייה. תוכלי לפנות לרבנות הצבאית על מנת לקבל אישור שחזרת בתשובה ושאת שומרת כשרות ושומרת שבת. מנסיוננו בעבר, כאמור, הצבא מקמץ מאוד במתן פטור מטעמי דת לחיילות, אבל אישור כזה מהרבנות בכל זאת יכול לסייע בעקיפין בקבלת פטור מסוגים אחרים. המדיניות של מתן פטור על רקע דת רק לפני הגיוס היא, למען האמת, חסרת היגיון, ואולי אפשר לתקוף אותה בבית משפט – אבל זה הליך ממושך ומסובך יותר מבקשת פטור. אם את רוצה להתעקש על זה בכל זאת, כדאי מאוד לקבל תמיכה בתהליך מארגונים שתומכים בפעילות משפטית עקרונית (כדוגמת האגודה לזכויות האזרח). את בכל מקרה מוזמנת ליצור קשר גם עם רשת הליווי.

פטור קבוצתי בעקבות הסדר מיוחד: הפטור שתארנו כאן הוא פטור פרטני, שניתן רק לנשים. יש סוג נוסף של פטור שקשור בדת ופועל אחרת – פטור בעקבות הסדר מיוחד. הוא שמור לקבוצות מסוימות שהגיעו להסדר עם הצבא, לפיו חברי וחברות הקבוצה מקבלים דחיית שירות למשך שנים רבות, שנמשכת כל זמן שהם משתייכים לקבוצה הזו. בסופו של דבר הם מקבלים גם פטור משירות צבאי, לרוב כבר בשנות ה-30 לחייהם. הסדרים כאלה קיימים עם אברכים, תלמידי דת דרוזים ועדי יהוה. בכל המקרים, צריך לעמוד בתנאים מחמירים מאוד למשך זמן ארוך, כדי לזכות בפטור ולשמר אותו – על בחורי ישיבה, למשל, נאסר לעבוד בכל מקום עבודה שהוא.