איך עתודאים משתחררים משירות לפני תום חוזה העתודה שלהם?
חוזה העתודה האקדמית מטיל התחייבות "קשיחה" על החתומים עליו, מה שמונע שחרור משירות צבאי בתאריך מוקדם מהתאריך עליו בוצעה ההתחייבות במעמד החתימה. במרוצת השנים התבצע תהליך איטי בו "פרצות" שהובילו לשחרור של עתודאים בטרם עת הלכו ונסתמו. אבל עדיין קיימים אפיקים שדרכם עתודאים יכולים למצוא את עצמם שוב אדונים לחירותם.
מבחינת הליך הפטור עתודאים ועתודאיות יכולות להשתחרר אך התהליך שלהן כולל יותר מחסומים, קשיים, בירוקרטיות מסובכות ולרוב גם זמן. לפעמים הצבא בוחר קודם להוציא עתודאיות משורות העתודה במקום לפטור אותן משירות צבאי בכלל, ורק אחרי ההעברה לתפקיד צבאי "רגיל" ניתן להתקדם בהליך קבלת הפטור.
אם מסתכלים על הפקודות היבשות, ניתן לראות שהצבא הוא היחיד שמחזיק ביכולת לבטל את חוזה העתודה בטרם עת ולוותר על עתודאי, מהסיבות הבודדות הללו:
במקרים נדירים קורה שהתקן שאליו יועד העתודאי התבטל, ולא נמצא תקן אחר שאותו הוא יוכל לאייש. זהו משחק מזל טהור, שלעתודאי אין השפעה עליו. השכיחות הנמוכה של קיצוצים יחד עם השרירותיות שבה הם קורים – הופכת את הדרך הזאת להימור נטו.
במקרים שבהם הצבא מכיר בכך שהעתודאי אינו כשיר לבצע שום תפקיד שהוכשר אליו בצורה סבירה, או כאשר יש דפוס קבוע של בעיות חמורות בתפקודו של העתודאי (הפרת פקודות, אירועים משמעתיים) – הצבא משאיר לעצמו את האפשרות לשחרר אותו משירות. או בהפשטה גסה – לשחרר עתודאי ברגע שבו להחזיק אותו על מדים מהווה כאב ראש גדול יותר מלשחרר אותו. יש לקחת בחשבון שכל צעד שנעשה בכיוון הזה מצד העתודאי מסכן אותו בהטלת סנקציות מצד המערכת הצבאית (שלילת הטבות, "טחינת" תורנויות, הרעת תנאים ואף כליאה) ולא בהכרח "מזיז" למערכת. חשוב לזכור – הצבא הוא גוף שזוכה לכמעט אפס ביקורת חיצונית ולתקציב הולך ותופח. זה מוביל למצב שבו לא באמת מצופה שאדם בשירות יביא תועלת למערכת, והאבטלה הסמויה כבר מזמן לא סמויה. זאת מציאות שקשה להיות בה מספיק "מתחת לרף" כדי להיות מועמד להדחה – בגלל שהרף כל כך נמוך.
לעתודאים על הנייר יש אפשרות לפנות לוועדת המצפון הצבאית, אם הן פיתחו התנגדות מצפונית לשירות צבאי מטעמים פציפיסטיים. אך אין כמעט מקרים בהם מסלול זה צלח לעתודאים. התהליך אינו שונה מתהליך הפנייה הרגיל לוועדת המצפון, חוץ מזה שבמקום לשכת הגיוס האזורית יש לכתב את יחידת העתודה לסטודנטיות, או את היחידה הצבאית שבה הוצבת אם כבר חזרת לשירות. בין השיקולים שוועדת המצפון שוקלת ישנם גם שיקולי כוח אדם של הצבא, מה שאומר שהסיכויים של עתודאי לקבל פטור בוועדת המצפון הם נמוכים. עתודאים רבים שפונים לועדת מצפוןנכשלים כי מתקשים להסביר איך קרה שהם חתמו על עתודה ועשו מסלול ארוך ואינטנסיבי כל כך אם הם מתנגדים באופן מהותי לאלימות. עוד על פטור מצפוני כאן.
במקרים שבהם יש מצב רפואי שמונע ופוגע לחלוטין ביכולת של העתודאי לשרת (פרופיל 21), לצד קשיי תפקוד חמורים והחלטה של רופא צבאי לפסילת מקצוע, העתודאי ישוחרר מסיבות רפואיות. לשם כך, על העתודאי להיות מוכר כחולה במחלה כלשהי בדרגת חומרה גבוהה מאוד על ידי רופא צבאי (גם פסיכיאטר הוא רופא) שמוסמך לאבחן ולטפל בבעיה אשר ממנה סובל העתודאי. הרופא לרוב ינסה לטפל במחלה ורק לאחר שיראה שהטיפול לא צלח והפרוגנוזה לא טובה, הוא ימליץ על 21. בנוסף, צריך להתקיים מצב בו לא ניתן להתאים לעתודאי שירות ב"התנדבות" עם הקלות.
פרופיל 21 לבדו לרוב לא מקנה פטור לעתודאים. מכיוון שחתמו על חוזה דרקוני בו קיימים סעיפים שבו החותמים מתחייבים להמשיך לשרת גם אם ימצאו לא כשירים. כך שלתהליך שחרור של עתודאים לרוב מתווספים שלבים נוספים, ביניהם פגישה עם רופא תעסוקתי (שבלי המלצה שלו לפסילת מקצוע כמעט אף פעם לא ניתן להשתחרר) וכינוס "ועדת מקצועות נדרשים". במקרים מסוימים התהליך כולל גם פגישות עם גורמים בכירים כמו מפקדי בסיס, בכירים באכ"א, קב"ן מוסמך ועוד. חשוב לזכור שבצבא דברים לוקחים זמן, והצבא לא ממהר לקדם תורים כאלה ואחרים.
בכל שלבי הגיוס מסמכים מגורמים אזרחיים שמעידים על מצוקה נפשית יעזרו (ולעיתים יהוו תנאי) לקדם פגישות עם גורמי בריאות הנפש, הצבא רואה בהם כעדות למצב נפשי שהתקיים גם בעבר ומכאן גם ינתן לכם אמון רב יותר מצד הגורמים הצבאיים. עם זאת, עבר רפואי קודם הוא לא חובה. מצב נפשי של אדם יכול להשתנות מזמן לזמן, ומצוקה נפשית, כולל כזאת שניתנת לאבחון קליני, עלולה לפרוץ בכל עת, גם ללא היסטוריה קודמת. עוד על מסמכים מגורמים אזרחיים כאן
יש לזכור שתהליך השחרור, משתנה בהתאם לשלב במסלול העתודה שבו את נמצאת. הנה מידע נוסף על איך בדרך כלל נראה התהליך בשלבים השונים.
כאשר סטודנט עתודאי סובל מקשיים נפשיים שאינם מאפשרים לו להמשיך ללמוד או להתגייס לצבא, יהיה עליו לאסוף את כל המסמכים שמעידים על מצבו, כולל חוות דעת של האחראים עליו בלימודים (אם זה מרצים, אחראי תוכנית, מתרגלים, או מתחמה בתחום הנפשי מטעם המוסד), ולהגיש בקשה לראות קב"ן. את הבקשה בצירוף המסמכים צריך להגיש למדור עתודה שאחראי לתאם פגישה עם גורם צבאי של בריאות הנפש. אך יחידת העתודה אינה חייבת לעשות זאת. אנחנו שמות לב שכשאשר המצב אינו דחוף או חמור מדור עתודה נוטה לנפנף את הפונה. לרוב נדרשות כמה פגישות עם קב"ן לפני שהוא מאבחן מצב נפשי ותפקודי שעל פיו הוא ימליץ על פרופיל 21 ויפנה לטיפול של פסיכיאטר צבאי.
אם הסטודנט עוד לא סיים 70% מלימודיו, הוא יכול לפנות בעצמו ולהגיש בקשה להפסקת לימודים. לרוב בקשה כזאת תתקבל, אך גם פה זה לא מובטח, כך שאם ישנם מסמכים שמעידים על חוסר היכולת, תוכלו להוסיף אותם לבקשה.
אם הסטודנט סיים 70% מהלימודים, הגורמים הצבאיים מפעילים יותר כוח עליו, בטח בכל מה שנוגע לשחרור וגיוס. אנחנו רואות שלפעמים הגורמים הצבאיים מתנהלים בצורה נקמנית כלפי מי שרוצים לצאת בשלב זה. כך שלרוב לוקח לתא/מדור/יחידת העתודה המון זמן לענות לפונים. האחראים עלולים לתת תשובות לא מספקות כמו "זה לא אפשרי" או אפילו להתעלם לחלוטין מהפניה. וגם כאשר הוחלט להוציא את הסטודנט מהעתודה, הם ינסו למיין אותו לתפקיד מאוד לא רצוי עם תאריך גיוס קרוב. ובכללי להקשות עליו. אבל זכרו(!) זה לא אומר שאין דרך החוצה. עדיין יש מה לעשות.
בשלב זה תוכלו לאסוף מסמכים שמראים על חומרת המצב הנפשי והתפקודי שלכם, ולהגיש בקשה לראות קב"ן ולאחר מכן פסיכיאטר צבאי שבתקווה יבין את חומרת המצב ויקבע פרופיל 21 נפשי. או להגיש בקשה אישית להוצאה מהעתודה. כמובן בצירוף מסמכים שמסבירים ומעידים על הסיבה.
הוצאה ממסלול העתודה לבדו, ומהלימודים, אינה מקנה פטור. לכן לאחר היציאה מהלימודים כנראה שתפגשו בוועדה שתבחן את כשירותכם לשרות צבאי. הועדה תוכל להחליט שאתם כשרים ואז בעצם תוכלו להמשיך את תהליך השחרור כפי שאחרים שלא חתמו על עתודה עושים אותו. הועדה גם יכולה להחליט שכרגע לא תיקח החלטה, ותפגוש אתכם שוב לבדיקה חצי שנה/שנה לאחר מכן. הועדה גם תוכל להחליט לשחרר ושם יגמר תהליך הפטור שלכם.
מכיוון שתוכנית העתודה בשלב הלימודים קשורה ב2 גורמים (מוסד הלימודים, והיחידה הצבאית) גם הבירוקרטיה בהקשר השחרור תכלול תהליך על מול שני הגורמים. אם תזרקו מהעתודה בשלב הלימודים, דחיית השרות שלכם תאבד את התוקף שלה. כך שייתכן שתצטרכו מיידית להתגייס (יפגישו אתכם עם קצין מיון שיתכן ויחליט שצריך להפגיש אתכם עם קב"ן או שאתם תגויסו ליחידה מסוימת שאתם לא רוצים להיות בה, ואז להמשיך משם את תהליך השחרור). אך גם ייתכן שיהיה לכם כמה חודשים ואז תוכלו לסיים את הקורסים של אותו סמסטר. אך תצטרכו לשלם מכיסכם. לרוב הם פשוט מגייסים בתאריך הבא של גיוס כללי. אם הפסקתם את הלימודים לאור החוסר תפקוד שלכם שהושפע ממצבכם הנפשים, אז לא תוכלו לסיים את הסמסטר. אבל תוכלו במסגרת ה5 שנים לחזור לסיים את התואר, כאשר הקורסים שכבר סיימתם אמורים להשאר כנקודות זכות שצברתם (כמובן שלפעמים מסלולים אקדמיים משתנים, כך שזה יהיה תלוי מה כולל התואר ברגע שחזרתם ללמוד אותו).
אם האוניברסיטה החליטה להוציא אתכם מהלימודים יהיה עליכם לפנות לתא העתודה ולהודיע להם על כך, ולהתחיל בתהליך השחרור העתודה אל מולם. החוזה מדגיש כי זאת אחריותכם. אם הגורמים הצבאיים זרקו אתכם מהעתודה, ושחררו אתכם משרות צבאי, אך אתם עדיין רשומים באוניברסיטה (דבר שנדיר שיקרה, כי מבחינת הצבא כל עוד אתם יכולים להמשיך ללמוד, אין עדות מספקת של חוסר תפקוד וקשיים נפשיים שבגינם לא תוכלו לשרת בצבא) תוכלו להמשיך ללמוד.
בשלב זה המפקדות האישיות הן מי שאחראיות להעביר בקשה למדור בריאות הנפש לשם פגישה עם קב"ן. כך שעתודאית בשרות חובה תצטרך לפנות למפקדת הישירה שלה כדי לבקש פגישה עם קב"ן. לפעמים מפקדות מסוימות שמות לב שהמצב הנפשי של פקודה שלהן הדרדר, ומציעות פגישה עם קב"ן בעצמן, אך מפקדות רבות לא מודעות לנושא בריאות הנפש ויכולות גם לסרב לשתף פעולה עקב בורות. אם המפקדת הישירה לא נותנת מענה אפשר גם לפנות ישירות למרפאת בריאות הנפש הצבאית הקרובה, או לרופא היחידה.
מכיוון שבצבא נוטים לאפשר פגישה עם פסיכיאטר רק מקרים קשים שדורשים תשומת לב מיוחדת, פגישות אחדות לרוב אינן מספיקות כדי להיות מופנים לפסיכיאטר צבאי. במיוחד במקרים בהם החייל ממשיך לתפקד למרות מצבו הנפשי הקשה, ומשום כך הצבא לא רואה דחיפות להתעסק במקרה. לרוב יוצעו לפונים טיפול נפשי שיכלול פגישות קבועות פעם בשבועיים עם קב"ן, ונטילת כדורים פסיכאטריים. לאורך הפגישות יבחן הקב"ן בין היתר את יעילות הטיפול בחייל, ואם המצב הנפשי והתפקודי משתנה לטובה או לרעה. מבחינת הצבא הם השקיעו עד כה משאבים רבים בעתודאי, ולכן יעדיפו קודם לנסות לטפל בו ולא לשחרר אותו, וטיפול שכזה יכול גם להימשך חודשים רבים. כמו כן, מבחינת הצבא אם אותו עתודאי יכול להתקבל למסלול העתודה, לסיים לימודים, להתגייס, לעשות קורס קצונה וכו', כנראה שגם לצד הדרדרות במצבו, ואולי אחרי הפסקה/שינוי תפקיד/שינוי בסיס, החייל יוכל לחזור לשרת.
לרוב, לאחר שמתקבלת החלטה של פסיכיאטר צבאי על פרופיל 21, הועדה הרפואית יכולה וגם ועדת מקצועות נדרשים לבקש חוות דעת מרופא תעסוקתי. עוד על הרופא התעסוקתי בהמשך.
בשלב זה, אם תתקבל החלטה לפסילת מקצוע אך לא לפרופיל 21 (אם למשל פסיכיאטר חיילי או ועדה רפואית החליטו להעלות ל30, או שלא קיבלו את ההמלצה להורדת פרופיל ל21), יעבירו את החייל לשרות "רגיל" (כלומר, לא במסלול עתודה), ומשם יוכל להמשיך את תהליך השחרור שלו כמו כל חייל אחר.
הניסיון מראה שבשלב זה הצבא מתעקש בצורה הקשוחה ביותר לא לשחרר. כמובן שמי שמצבם לא מאפשר להם להמשיך לשרת לבסוף משוחררים. אך התהליך לוקח יותר זמן, והגורמים הצבאיים נוטים שוב ושוב להעביר תפקידים, בסיסים, לתת חופשות ארוכות, ניסיונות טיפול כאלה ואחרים, לפעמים אפילו לפני שנשקלת הורדת פרופיל. קבני"ם נוטים לבקש באופן תדיר חוות דעת ודיווחים על המצב הנפשי והתפקודי של המשרת בקבע לאורך הטיפול שלהם בו.
הצבא יכול להכריח משרת בקבע להתחיל טיפול נפשי פרטי, בלי שהצבא ישלם עליו. כלכלית זה יכול להיות קשה, אבל זאת גם הזדמנות לאסוף מסמכים שמעידים על הקשיים הנפשיים, בלי שגורם צבאי ומשוחד יהיה זה שבוחן אותכם. כמו כן, למשרתי קבע יש גם את היכולת, לרוב, לקבוע ישירות תורים לקב"ן, ובכך לקדם את התהליך.
ברוב המקרים הרופא התעסוקתי נוטה להקשות על התהליך ולא להמליץ על פסילת מקצוע או הוצאה מהעתודה. ולעיתים הרופא גם יכול לפסול מקצוע ולהתעקש שהחייל ימשיך לשרת את זמן הקבע עליו חתם בתפקיד אחר. גם אז תהליך השחרור יוכל להמשיך.
תפקידו של הרופא התעסוקתי הוא לבדוק האם העתודאי יכול להמשיך לשרת בתפקיד אחר, או בתנאים אחרים, או אם המצב התפקודי שלו יוצר מצב שהצבא לא ירצה יותר שאותו עתודאי ימשיך לשרת. הרופא התעסוקתי איננו איש בריאות הנפש, לכן לעיתים זה מבלבל אם הוא שואל שאלות על מצב נפשי. אם כי לרוב הוא ישאל שאלות שינועו בין שאלות על מצב בריאותי פיזי, לשאלות מכשילות לגבי התפקוד בבסיס ובתפקידים השונים.
רופאים תעסוקתיים עלולים לפעמים להיות אגרסיבים ולצעוק על הפונים, או לטעון כי אין ביכולתם בכלל להמליץ על שחרור. אך מניסיוננו בלי המלצה שלו לפסילת מקצוע והוצאה מהעתודה, הועדה לא תיטה לשחרר. ולכן ייתכן וידרשו פגישות נוספות עם אותו רופא או עם רופא תעסוקתי אחר, עד שתובן חומרת המצב של העתודאי.
לעיתים השלב הזה מרגיש חסר תקווה, ודווקא אז הרופא מחליט לשחרר. אנחנו כאן ללוות אתכם ולתמוך בכם בתהליך הזה.
לפי חוזה העתודה, שמורה לצבא הזכות לדרוש מעתודאי שלא סיים את מסלול שרותו המלא (כולל קבע) להחזיר את המענקים (כולל שכר הלימוד) ששולמו לו במסגרת מסלול העתודה. לפעמים ועדת מענקים קובעת כי לאור המצב הנפשי היא מוותרת על הדרישה להחזיר מענקים. אך זה לא משהו שאפשר להניח שיקרה. בין כה וכה, בעבודה אזרחית, או בתמיכה של המשפחה, תוכלו להחזיר את המענקים במרוצת הזמן
פרופיל חדש
בנק הפועלים (קוד 12)
סניף ראשי רמת השרון (קוד 630)
חשבון מספר 421120
IBAN IL210126300000000421120