חקיקה ונהלים צבאיים

הגדרות בסיסיות

(סעיף 1 לחוק שירות ביטחון, [נוסח משולב], תשמ"ו-1986) מביא את ההגדרות הבאות:

"מועמד לשירות בטחון" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו 16.5 שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל [שניתן בגיל 40 או 45], ואשר עדיין לא התייצב לשירות ביטחון.
"יוצא-צבא" – אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים וטרם קיבל פטור משירות ביטחון מחמת גיל.
* חישוב הגילים נעשה לפי הלוח העברי

 

גילאי התייצבות לשירות סדיר 

גבר – בין 29-18, ואם הוא רופא או רופא שיניים – 38-30
אישה – 26-18, ואם היא רופאה או רופאת שיניים 38-27.
(סעיף 13 לחוק שירות ביטחון)

 

אי גיוס אוכלוסיות מיעוטים

הוראת קבע מג-01-01 מפרטת את האוכלוסיות בישראל שהנמנים עליהן שלא ייקראו לשירות צבאי: בני הלאום הערבי, נשים דרוזיות, נשים צ'רקסיות.

 

חובת גיוס למי שאינם אזרחים (כולל שוהים בלתי חוקיים)

חובת הגיוס בישראל לא חלה רק על אזרחים ישראלים, אלא גם – לפחות על הנייר – על כל "תושב קבוע" של ישראל, הגדרה שכוללת אפילו שוהים בלתי חוקיים שלא מסדירים את מעמדם הזמני במדינה בזמן שנקבע בחוק. ליווינו אף בנים של מהגרי עבודה שנדרשו להתגייס למרות שלא היה להם כל מעמד חוקי בישראל. אפילו ויתור על אזרחות ישראלית אינו מבטיח אי-גיוס: נתקלנו, למשל, במקרה שבו הצבא ניסה לגייס בת לאזרח ישראלי שנולדה בחו"ל והוריה בילדותה ויתרו על אזרחותה הישראלית, אף על-פי שאין הצדקה משפטית לגיוס במקרה כזה.
(סעיף 1 ו-סעיף 45 לחוק שירות ביטחון)

 

פטור מגיוס מחמת גיל

יוצא צבא שאינו קצין יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בגיל 40.
יוצא צבא שהוא קצין יהיה פטור מחובת שירות ביטחון בגיל 45.
שר הביטחון רשאי לקבוע מקצועות או תפקידים שיוצא צבא הנמנה עמם יהיה זכאי לפטור משירות ביטחון רק אם מלאו לו 49.
(סעיף 36א לחוק שירות ביטחון)

 

ביטול פטור שהושג במרמה

אם הצבא הניח כי פטור, דחייה או קביעת אי-כושר לגבי אדם היו תוצאה של מסירת ידיעות כוזבות או של מעשי מרמה או הטעיה אחרים, הוא רשאי להורות על עיון חוזר בדבר, תוך מתן הזדמנות לנוגע בדבר להשמיע את דבריו. אם הוסק כי ההנחה לעיל אומתה – הצבא רשאי לבטל את הפטור, הדחייה או קביעת אי-הכושר.
(סעיף 42 לחוק שירות ביטחון)

 

עונש על השגת פטור במרמה

מי שהשיג פטור משירות, דחיית שירות או כל הקלה אחרת שניתנת בחוק, באמצעות מסירה ביודעין של ידיעה כוזבת – דינו שנתיים מאסר. מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק או מסר ביודעין לצבא ידיעה כוזבת בכוונה להשתמט משירות בטחון – דינו חמש שנות מאסר. כך גם לגבי מי שחיבל בגופו או הניח לאדם אחר לחבל או להטיל בו מום, בכוונה לפגוע על ידי כך בכשרו הרפואי לשירות בטחון.
(סעיף 46 לחוק שירות ביטחון)

שימו לב שברוב הפטורים, כל זה רלוונטי רק לזמן קביעת הפטור: אם, למשל, היית אובדני ושוחררת, ושנה אחר כך אתה במצב נפשי מצויין – לא יבוטל לך הפטור וגם לא תואשם בהשגת פטור במרמה.

 

יציאה לחו"ל

מיועד לשירות בטחון, חייל בסדיר ומי שניתן לו צו דחיית שירות – יוכל לצאת לחו"ל רק לפי היתר של שר הבטחון.
(סעיף 43א. לחוק שירות ביטחון)

 

פטור מטעמי בריאות

הצבא רשאי לזמן כל יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון לבדיקה רפואית לצורך קביעת הכושר שלו לשירות. הוועדה הרפואית שעורכת את הבדיקה רשאית לקבוע אם הנבדק כשיר לשירות או לא (סעיף 5 לחוק שירות ביטחון). ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית – בקשה לשנות את קביעת הוועדה לגבי הכושר הרפואי (סעיף 5א ו-5ב לחוק שירות ביטחון; סעיף 8 לתקנות שירות בטחון, תשכ"ז-1967) וכן לבקש בדיקה נוספת בידי ועדה רפואית לצורך קביעה מחדש של הכושר הרפואי לשרת (סעיף 10 לתקנות). לפי דרישת הנבדק, על הוועדה הרפואית למסור לו את הממצאים הרפואיים שעל-פיהם היא קבעה את כושרו הרפואי לשירות (סעיף 12 לתקנות).

החוק קובע חובה להתייצב לבדיקה רפואית שאליה זומנת ולהשלימה, ומועמד לשירות שלא עושה כך – עדיין ניתן לזמנו לשירות ביטחון. אי התייצבותו של יוצא צבא לבדיקות רפואיות או אי השלמתן נחשבות כסירוב פקודה שניתן להעמיד בגינה לדין (סעיף 12 לחוק שירות ביטחון). במילים אחרות – לא, אתם לא יכולים להתעלם מכל המסמכים והבדיקות בצו הראשון (אבל כן יכולים לבחור איך למלא את הטפסים).

הסיבות הרפואיות השונות שיכולות להצדיק פטור משירות צבאי מפורטות בתוספת הראשונה לתקנות שירות ביטחון, תשכ"ז 1967.
פקודת מטכ"ל 32.0401 כושר בריאותי – בדיקה, קביעה וסמכות מפרטת את עבודתה של הוועדה הרפואית. 

פרופיל 24 – חייל בשירות סדיר יכול להיות מוגדר כבלתי כשיר לשירות באופן זמני, לתקופה שאינה עולה על 180 ימים, שבמהלכה הוא זקוק לטיפול רפואי או אינו יכול לשרת בשירות סדיר מחמת חבלה או מחלה. החייל ימשיך להחשב כחייל בשירות סדיר, או להתנדב לשירות לצורך מתן טיפול רפואי.
(סעיף 17ב לחוק שירות ביטחון)

 

טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית

פקודת מטכ"ל קובעת כי כל אחד מהבאים יחשב למצוקה נפשית של חייל:

1. חייל שהתנהגותו מסכנת או עלולה לסכן את עצמו או את סביבתו 
2. בהתנהגותו או בהתבטאויותיו של החייל, יש כדי להצביע על מצוקה נפשית 
3. כל מקרה אחר, הנראה בעיני המפקד כראוי לבירור מיידי של גורמי בריאות הנפש

הפקודה מפרטת את דרכי הפעולה שמחייבות את רשויות הצבא במקרה של חייל הנתון במצוקה נפשית, כולל במקרים של ניסיון או איום בהתאבדות.
חייל במצוקה נפשית שנעדר משירות – המשך הטיפול בו ייעשה בהתאם לפקודות צה"ל העוסקות בטיפול בנפקדים ועריקים (ראו למטה).
(פקודת מטכ"ל 33.0219 – טיפול בחייל הנמצא במצוקה נפשית)

כלומר, הצבא מחויב לבדוק אתכם ולטפל במצבכם הנפשי כל עוד אתם תחת חסותו.

 

פטור מטעמי מצפון

תקנות הנוגעות לוועדת המצפון, כולל הגשת ערר, מפורטות כאן: תקנות שירות ביטחון (פטור נשים משירות ביטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)
נהלי העבודה של ועדת המצפון מובאים כאן.

 

פטור מטעמי דת 

מלש"בית שהוכיחה כי טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות.
(סעיף 39 (ג) לחוק שירות ביטחון).

ההליך לקבלת פטור זה מתבצע על-פי תקנות שירות ביטחון (פטור נשים משירות ביטחון מטעמים שבמצפון או שבהווי משפחתי דתי)
מיועדת לשירות בטחון שהצהירה בכתב […] בפני שופט או דיין בבית דין רבני כי:

(1)   טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון;

(2)   היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו;

(3)   היא אינה נוסעת בשבת –

תהא פטורה מחובת שירות בטחון לאחר שתמסור את התצהיר.

הפטור עלול להיות מבוטל אם נמצא שהתנאים שלגביהם הצהירה המיועדת לשירות – הפסיקו להתקיים. במקרה כזה, יש אפשרות להגיש ערעור על ההחלטה (סעיף 40 (א) ו-(ב), 40א-ה לחוק שירות ביטחון). עוד לא שמענו על מקרים בהם קראו למישהי להתגייס כי יצאה בשאלה שנתיים אחרי שהצהירה דת.
הנחיות לגבי כתיבת תצהיר, החתמתו ותשלום אגרה עבורו מופיעות כאן וכאן.
סעיפים 22ב-ד לחוק שירות ביטחון מפרטים את האפשרות של דחיית שירות לתלמידי ישיבות גבוהות ציוניות; סעיפים 26ה-כ"ג עוסקים בדחיית שירות ומתן פטור משירות לתלמידי ישיבות חרדיות.

פטור לנשים נשואות, הרות ואמהות

אם לילד ואישה בהריון יהיו פטורות מחובת שירות בטחון משהודיעו על כך; […] אישה נשואה פטורה מחובת שירות סדיר (סעיף 39 (א) ו-(ב) לחוק שירות ביטחון).
תקנות שירות בטחון (פטור לאם לילד ולאשה הרה) ופקודת מטכ"ל 31.0109 מפרטות את חוקי הצבא בנוגע לפטור לחיילת הרה או נשואה.

 

מגורים בחו"ל

אזרח ישראלי שנולד וחי בחו"ל, או שהיגר מישראל עם הוריו לפני גיל 16, רשאי להסדיר את מעמדו מול הצבא כיליד חו"ל או כבן מהגרים. כאן מפורטים כללי הצבא הנוגעים למחזיקים במעמד זה.

 

פטור לעתודאים

טופס ההצטרפות לעתודה כולל חתימה על סעיף לפיו החותם על החוזה מצהיר כי ידוע לו כי במהלך השירות או הלימודים "במידה ואמצא בלתי כשר לשירות או בלתי כשר ארעית לשירות מכל סיבה שהיא, תהיינה רשאיות רשויות הצבא למצוא אותי כשר לשירות בטחון בתנאים מיוחדים" (סעיף 3ט; סעיף 23ז). כמו כן, מועמדת לעתודה חותמת שידוע לה כי אם תהרה או תלד לא תהיה זכאית לפטור משירות בטחון (סעיף 52) וכי אם תהיה זכאית במהלך מסלול העתודה לפטור בגין נישואין, היריון או אמהות, היא תתנדב לצה"ל ותמשיך לשרת (סעיף 8). באופן כללי, הצטרפות לעתודה האקדמית היא צעד שמוטב לא לעשות בקלות דעת, ללא מחשבה ושקילה מעמיקה מראש; יכולות להיות לו השלכות קשות, ומאוד לא פשוט לחזור ממנו. 

 

עריקות, נפקדות וכליאה

לפי פקודות מטכ"ל, נפקדות היא היעדרות משירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 יום; החל מהיום ה-21, חייל שנעדר משירות נחשב עריק. חייל שהתייצב לשירות מילואים, ואז נעדר יותר מ-14 ימים רצופים, או שנפקד מהשירות 20 ימים רצופים בלי שהתייצב כלל – ייחשב עריק.

(פקודת מטכ"ל 31.0513 – העדרות משירות סדיר; פקודת מטכ"ל 31.0521 – העדרות משירות מילואים) 

אדם שנכלא בתקופת שירותו הסדיר, או שנעדר מן השירות שלא כדין – תקופת הכליאה או ההעדרות לא נספרת כחלק מתקופת השירות שלו, אלא אם כן הורה בית הדין הצבאי, בית המשפט או קצין השיפוט הבכיר הוראה אחרת.

(סעיף 18 לחוק שירות ביטחון). 

החוק הצבאי מוסיף לחול על אדם גם אחרי שקיבל פטור או שחרור רגיל מהצבא. תקופת ההתיישנות על עבירות צבאיות (למעט עבירות חמורות במיוחד) עומדת על שלוש שנים, ותקופה זו לא כוללת זמן שבו חייל נחשב נפקד או עריק (סעיף 41 לחוק השיפוט הצבאי). לפי סעיף 19 לחוק שירות ביטחון אדם שהורשע אחרי שחרורו מהצבא בגין העדרות משירות שלא כדין – ניתן לדרוש ממנו להשלים את תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בו אילולא שוחרר. בפועל, מעולם לא נתקלנו במקרים כאלה, אבל כן במקרים כאלה שבהם אדם נשלח לכלא הצבאי בגין עריקות, אחרי שכבר קיבל פטור משירות צבאי.

על-פי החוק, העונש על היעדרות מהשירות שלא ברשות הוא עד שלוש שנות מאסר. במקרים מיוחדים, החוק מאפשר להגיש כתב אישום בגין "עריקה", שמוגדרת בחוק כהיעדרות משירות צבאי ללא כוונה לחזור (מה שכולל כל נפקדות שנמשכת שנה וחצי או יותר). העונש בחוק לגביה הוא עד שבע שנות מאסר, או עד עשר שנות מאסר אם העריקות נעשתה בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידת החייל (סעיפים 94-92 לחוק השיפוט הצבאי)

בפועל, לא שמענו על אנשים שקיבלו עונשים שאפילו מתקרבים לעונש המקסימלי שקבוע בחוק. בדרך כלל העונש בפועל על היעדרות מן השירות יחסי למשך ההיעדרות, ונע לרוב בין חצי מזמן ההיעדרות לפעמיים זמן ההיעדרות. גם על עריקויות שנמשכו שנים העונש מסתכם לרוב במספר חודשים בכלא הצבאי, ובמקרים חמורים יכול להגיע לשנה אחת. כל זה נכון אם המשפט נערך לפני בית דין צבאי מלא. על נפקדויות קצרות יחסית נשפטים אצל קצין, שאין לו סמכות לגזור עליכם יותר מ-35 ימים בכלא הצבאי.

 

אחרי הפטור

חייל משוחרר – שזכאי למענק שחרור ולכספי פיקדון – מוגדר בחוק כמי ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר פחות מכך בשל טעמי בריאות או נכות (סעיף 1 לחוק קליטת חיילים משוחררים). הצבא רשאי להחליט כי חייל שהורשע בעבירה חמורה, או ששוחרר משירות סדיר עקב אי-התאמה, לא יהיה זכאי להטבות של חייל משוחרר, או לחלקן. ניתן לערער על החלטה כזו (סעיף 19א (א)).

 

חובת הצבא להשיב לפניות 

הצבא חייב לענות לפניות שלכן. החוק לתיקון סדרי המינהל קובע שכל עובד ציבור – כולל גורמים צבאיים – חייב לתת תשובה מנומקת לפניות הציבור. פקודת מטכ"ל בנושא  קובעת שחייל שקיבל פנייה בכתב מגורם אזרחי, והוא מוסמך לטפל בנושא הפנייה, חייב לענות לפונה בהקדם, לא יותר מ-45 ימים מיום קבלת הפנייה, מלבד בנסיבות מיוחדות שמפורטות בפקודה. הפקודה מפרטת גם את הנהלים הנוגעים לסיבות שבגינן אפשר לסרב להשיב לפנייה, דרכים להגיש ערר על סירוב כזה, ועוד.