נפקדות, עריקות וכליאה

יציאה לנפקדות / עריקות / אי הגעה ליום הגיוס ("השתמטות") – הם צעדים שעלולים להקשות על תהליך קבלת הפטור משירות צבאי, כי הם סוגרים בפניך דלתות רבות (למשל פגישה עם קב"ן היחידה) וכרוכים בסיכונים: כנפקדת או עריקה, כל ביקורת שגרתית יכולה להוביל אותך למעצר ולכלא הצבאי. ככל שמשך העריקות גדול יותר – כך העונש כבד יותר; הרשעה בעריקות בבית דין צבאי גוררת רישום פלילי במשטרה, דבר שיכול לפגוע בך בעתיד.

אם את במצוקה ומרגישה שאין לך ברירה אחרת – פני אלינו. גם במקרים של התעללות פיזית / נפשית / מינית מצד המפקדות יש דרכים נוספות לפעול. במצב של מצוקה קיצונית, אם אתה חושש שחלילה תפגע בעצמך או שייגרם לך נזק בלתי-הפיך אחר, תזכור שתמיד יש מוצא. אם פשוט תקום ותלך הביתה זה אמנם יהפוך את תהליך קבלת הפטור למורכב יותר, אבל לא יחסום אותו לחלוטין, כי גם עריקים יכולים לקבל פטור משירות צבאי, כולל פטור נפשי. קודם כל, שמרי על עצמך. לכל שאר הבעיות אפשר למצוא פתרון בהמשך.

אם אתה כבר עריק או נפקד שרוצה להשתחרר מהצבא – חשוב שתיצור איתנו קשר בהקדם כדי להתייעץ לגבי האפשרויות שלך. זה מצב עדין, ואפשר להסתבך אם לא יודעים בדיוק מה לעשות. לא מספיק רק לקרוא או לסמוך על מה שאנשים מספרים.

לפי פקודות מטכ"ל, נפקדות היא היעדרות משירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 יום; החל מהיום ה-21, חייל שנעדר משירות נחשב עריק. חייל שהתייצב לשירות מילואים, ואז נעדר יותר מ-14 ימים רצופים, או שנפקד מהשירות 20 ימים רצופים בלי שהתייצב כלל – ייחשב עריק.

 

בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להלך אימים על חיילים שנעדרים מהיחידה. ייתכן שנתקלת בטענות שאחרי 48 שעות של נפקדות "תהפכי לעריקה" (או אחרי 21 יום, או 45, או 70, או 100). בעצם, הכוונה בכל פעם להליך אחר: אחרי 48 שעות (אבל לפעמים קודם, ולפעמים הרבה אחר כך), התיק שלך אמור לעבור לטיפול המשטרה הצבאית; אחרי 21 ימים (או 14 ימים למילואימניקים) אמורים להעביר את הטיפול בך מהיחידה הצבאית שאליה שוייכת – למדור עריקים במיטב. אחרי 100 ימים (ובעבר 45 או 70), הפרקליטות הצבאית נוטה להעביר תיקי עריקות לבתי דין צבאיים במקום למשפט אצל קצין (אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל).

 

כך או כך, פחות חשוב אם את מוגדרת כ"נפקדת" או כ"עריקה"; משנה מה שקורה בפועל.

כשיחידה צבאית מגלה שחייל סדיר נעדר, עליה לבדוק שלא נפגע או נעדר מסיבה מוצדקת. אם נמצא שלא, הוא יוגדר כנפקד. נפקדות מוזנת בידי היחידה 48 שעות לאחר תחילת הנפקדות. אם תחזור לפני מועד זה עם הסבר מספיק משכנע (בעיקר אם אתה במילואים), אולי תוכל "לסגור" את העניין עם המפקדים, ללא צורך להישפט.           

 

עד היום השישי לנפקדות היחידה חייבת לשלוח לביתך חייל מחפש מצויד בפקודת מעצר (אם כי  בפועל לא תמיד יגיע חייל לביתך). מותר לו להשתמש "בכוח סביר" על מנת להחזיר אותך ליחידה, אך לרוב זה לא קורה. מה שכן קורה לפעמים הוא חיפוש שמותיר בלגן גדול בבית, כנראה כדי להטיל אימה על ההורים. אם החייל נשא נשק, היחידה יכולה להיעזר בשוטר צבאי לצורך איתור הנשק. אם הנפקד לא נמצא בבית, ייערך אחריו חיפוש במקומות נוספים, וייערך חיפוש נוסף בביתו עד ליום ה-14 לנפקדות. הפעם תוכל היחידה להיעזר במשטרה הצבאית על מנת לתפוס אותך, למרות שבפועל נדיר מאוד שמשטרה צבאית מעורבת בשלב זה. 

 

אחרי 20 ימי נפקדות (או אם התייצבת לשירות מילואים – אחרי 14 ימי היעדרות), הטיפול בך יעבור מהיחידה הצבאית שאליה אתה משויך – למדור עריקים במיטב. מדור עריקים מאשר את העריקות, גורע אותך ממצבת כוח האדם של היחידה שלך ומעביר אותך לאחריות מדור עריקים בחיל משאבי אנוש. ההליך הבירוקרטי הזה עשוי לקחת זמן, כך שבפועל כנראה תוגדר רשמית כעריק לאחר זמן ארוך יותר. כעריק, יוצא נגדך צו מעצר וצו עיכוב יציאה מן הארץ ופרטיך יועברו למשטרת ישראל (שתעביר אותך לידי המשטרה הצבאית אם שוטר יעכב אותך לכל סוג של בדיקה שגרתית, למשל של משטרת התנועה). האחריות לתפוס אותך נמצאת בידי המשטרה הצבאית, שיכולה לפעול לאיתורך, בין היתר באמצעות ביקורי פתע בביתך (במיוחד באישון לילה), ומעקב אחר חשבונות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות ואחר חשבון הבנק שלך.

     

רשמית, ימי היעדרות משירות מעל יממה לא נספרים כחלק מתקופת השירות ויש להשלימם, אולם לפעמים זה לא נדרש בפועל. המשכורת הצבאית ושאר התשלומים שחייל זכאי להם יופסקו במהלך ההיעדרות. בהיעדרות של עד 60 יום אפשר להמשיך לקבל שירותי רפואה צבאיים, אך עריק שנעדר יותר מ-60 ימים זכאי לכך רק במקרה חירום. במקום זאת, הטיפול הרפואי בך חוזר לקופת החולים שבה היית מבוטחת לפני השירות הצבאי.

בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להלך אימים על חיילים שנעדרים מהיחידה. ייתכן שנתקלת בטענות שאחרי 48 שעות של נפקדות "תהפכי לעריקה" (או אחרי 21 יום, או 45, או 70, או 100). בעצם, הכוונה בכל פעם להליך אחר: אחרי 48 שעות (אבל לפעמים קודם, ולפעמים הרבה אחר כך), התיק שלך אמור לעבור לטיפול המשטרה הצבאית; אחרי 21 ימים (או 14 ימים למילואימניקים) אמורים להעביר את הטיפול בך מהיחידה הצבאית שאליה שוייכת – למדור עריקים במיטב. אחרי 100 ימים (ובעבר 45 או 70), הפרקליטות הצבאית נוטה להעביר תיקי עריקות לבתי דין צבאיים במקום למשפט אצל קצין (אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל).

כך או כך, פחות חשוב אם את מוגדרת כ"נפקדת" או כ"עריקה"; משנה מה שקורה בפועל.

נפקד או עריק שחזר לצבא או נעצר – תוגש נגדו תלונה והוא יועמד למשפט בדין משמעתי או בבית דין צבאי. ככלל, כחייל סדיר, אם נעדרת פחות מ-100 ימים, תועמד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט מהיחידה. עריק שנמצא בבסיס כליאה או משטרה צבאית והוחלט להעמידו לדין משמעתי – יישפט באותו בסיס, או בידי קצין שיפוט מהיחידה. קצין שיפוט שמכיר אותך עשוי לרצות ללמד אותך לקח, או לחלופין יגלה כלפיך אמפתיה. 

בנסיבות מסוימות היחידה שלך תפנה לפרקליט הצבאי, שיחליט אם תועמד לדין משמעתי בידי קצין, או בבית דין צבאי: אם סך תקופות היעדרותך משירות עולה על 100 יום, אם אתה נגד/קצין בקבע, אם מפקד היחידה שלך דורש להעמידך לדין בבית דין צבאי, אם אתה מילואימניק שמוגדר כעריק או אם כלל לא הופעת לגיוס במשך שנה וחצי. החלטת הפרקליט תיעשה בהתבסס על מספר שיקולים, ביניהם: משך ההיעדרות, האם זאת עריקה ראשונה או חוזרת, האם אתה חייל חובה, מילואימניק, או שטרם גויסת, האם כבר קיבלת פטור משירות צבאי, האם את גבר או אתה אישה, כמה מקום פנוי יש כרגע בבתי הכלא הצבאיים וכיו"ב.

אם תעמוד לדין משמעתי (אצל קצין ביחידה). חומרת העונש תלויה במשך ההיעדרות, בנסיבות ההיעדרות, בדרגת הקצין השופט ובבמה שמתחשק לו, ונעה בין נזיפה ל-35 יום בכלא (בפועל, תקופת הכליאה לרוב קצרה יותר, אם בכלל). בכל מקרה, דין משמעתי לא כרוך ברישום פלילי. אם אחרי הליך זה תרגיש שאתה לא יכול להמשיך בשירות, תוכל למצוא כאן מידע על סוגי הפטורים השונים

אם תעמוד למשפט בפני בית דין צבאי, בסמכותו לגזור גם תקופות כליאה ממושכות יותר. על-פי חוק השיפוט הצבאי, העונש על היעדרות מהשירות שלא ברשות הוא עד שלוש שנות מאסר. בפועל, על חיילים שמוגדרים כעריקים מוטלים בדרך כלל עונשים של כמה שבועות או חודשים. במקרים חמורים של עריקות במשך למעלה משנה וחצי, החוק מאפשר להגיש כתב אישום בגין "עריקה", שמוגדרת כהיעדרות משירות צבאי ללא כוונה לחזור. חוק השיפוט הצבאי קובע עונשים כבדים ומאיימים לעבירה זו – שבע שנות מאסר, או עשר שנות מאסר אם העריקות נעשתה בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידת החייל. בפועל, עונשי המאסר במקרים כאלה לא עולים על מספר חודשים. כלומר, כנראה שהעונשים שכתובים בחוק באים לאיים ולהפחיד, ובפועל אף אחד לא מקבל עונש מאסר של שנים.

הרשעה בבית דין צבאי גוררת רישום פלילי, אולם במקרים מסוימים (כמו עריקות של פחות מ-90 יום), ייעשה רישום פלילי "מופחת", שכולל מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים, ומחיקת הרישום הפלילי אחרי חמש שנים.

משפט בבית דין צבאי הוא אמנם תהליך ארוך של חודשיים-שלושה, שבמהלכו תשהה בכלא הצבאי, אך במהלך התקופה הזו הסנגור הצבאי שלך יכול להצליח לקדם עבורך קבלת פטור משירות צבאי מטעם זה או אחר במהלך המשפט, כך שבסופו, לאחר השלמת תקופת הכליאה, תוכל להשתחרר.

זכותם של עריקים להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני תחילת התהליך המשפטי

אם הסגרת את עצמך או נעצרת, יתנו לך למלא טופס שמכונה "אמרת עריקים", בו תצהירי למה ערקת מהשירות והאם את מודה או כופרת בהאשמות שמופנות כלפיך. הטופס ישפיע על ההחלטה המשפטית שהצבא יקבל בעניינך. שימי לב! יש לכן זכות לבקש להתייעץ עם סנגורית צבאית לפני שאת ממלאת את הטופס, 24 שעות ביממה, ללא עלות. הייעוץ יכול לעזור לך להבין מה הזכויות שלך בחקירה ומה צפוי לך בהמשך ומאפשר לסנגורית לפעול בשמך מול הפרקליטות הצבאית וגורמי צבא נוספים. לעתים סיוע כזה מוביל להחלטה שלא להעמיד חיילים לדין ולשחררם ממעצר. הסנגור יכול גם להמליץ לך על תהליך לקבלת פטור, או להעלות בפניך נקודות שלא חשבת עליהן, ולהקל את העונש הצפוי לכן. 

מעצר בקו"ם

אם חזרת לצבא מעריקות או שאת מסרבת להתגייס, ייתכן ויעבירו אותך למעצר בקו"ם לעד 48 שעות, שם את עלולה לסבול מתנאים לא סימפטיים ומיחס לא נעים. יתכן, למשל, שיקחו לך את שעת הת"ש או סתם יחפשו איך להשפיל אותך. כדאי מאוד להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים להעדרות שלך בצורה מסודרת ועם צילום שלהם בטלפון, למקרה שמשהו יאבד. כך יהיה לך פשוט יותר להציג אותם במשפט, ויש יותר סיכוי שיתייחסו אליהם בגזר הדין. 

אם אתה עריק וסובל ממצוקה נפשית חריפה, ישנה אפשרות להשיג פטור רפואי-נפשי עוד לפני שתסגיר את עצמך לרשויות הצבא ותעמוד למשפט, ובתקווה גם מבלי שתגיע לכלא. חשוב שתפנו אלינו ישירות לפני הליך כזה, כי הוא מורכב וכרוך הרבה סיכונים ופרטים קטנים שצריך לשים אליהם לב. אם תנסה לתאם פגישה עם קב”ן ביחידה שלך, בקשתך כנראה תידחה. עם זאת, הצבא מודע לכך שיש מי שיוצאים לעריקות בגלל קושי נפשי, לכן ישנה אפשרות  להגיע פיזית למדור ברה”ן (בריאות הנפש) בבסיס תל השומר (או אם אתה בחיל האוויר – לירפ"א שבבניין הסמוך), שמוסמך לטפל בעריקים שחווים מצוקה נפשית.

קח בחשבון שהתגובה האוטומטית של כל גורם צבאי לפנייה של עריק היא: "אנחנו לא מדברים עם עריקים. לך תסגיר את עצמך". אבל אם מצב המצוקה שלך קשה מספיק, נראה לעין, ובמידת האפשר מתועד במסמכים רפואיים – אחרי התגובה הראשונית הזאת תבוא התייחסות רצינית יותר; צריך להתמיד (כמובן שלא בדרך אגרסיבית) ולא להתייאש. קחי בחשבון גם בדרך לברה"ן יכולים להסתובב שוטרים צבאיים, ושלצערנו קרה אפילו שמתוך ברה"ן קראו למשטרה לבוא ולעצור עריקים שפנו אליהם, כשהתרשמו שמצב המצוקה הנפשית לא מספיק חמור כדי לדרוש התערבות שלהם. 

אם הגעת לברה"ן, רצוי להיות נחמד לשומר בכניסה (אם יש לך חוגר תוכל להראות אותו).אם הוא לא נותן לך להיכנס תמשיך להתעקש ולבסוף תמצא את דרכך. בקבלה בקשי לראות קב”ן, תוך הבהרת הקושי שלך לתפקד במסגרת צבאית והמצוקה הנפשית שאת נמצאת בה. אם יגידו שאי אפשר לראות קב”ן בלי זימון מראש – תתעקשי (בנעימות) ושבי שם כל היום אם צריך. 

יעזור אם תגיעי לברה"ן עם מסמכים מקצועיים מפסיכולוג או פסיכיאטר אזרחי המעידים על מצבך הנפשי. מסמכים כאלה עשויים גם להגדיל את הסיכויים שיבקשו מהיחידה שלך לתת לך להיפגש עם קב”ן, ובהמשך גם להשפיע על החלטתו של הקב”ן. אם לא נותנים לך להיפגש עם קב”ן ומפנים אותך חזרה ליחידה שלך, נסי לפנות לגורמים אחרים בצבא, כמו המוקד הטלפוני של קצין רפואה ראשי או קצינת פניות הציבור. הסבירי להם את מצבך, רצוי בצירוף מסמכים כנ"ל. התערבות הורים יכולה אף היא לעזור ולזרז את התהליך.

אם פגשת קב”ן והוא המליץ לתת לך פרופיל 21, סביר להניח שתקבל ועדה רפואית, שתאשר לך המלצה לפטור. עם הפטור עליך להסגיר את עצמך בבסיס משטרה צבאית, ולהסביר מדוע היית עריקה. עם פטור ביד, ונימוק העריקות במצב נפשי ירוד הסיכויים שתישפטי נמוכים במידה ניכרת, ובמקרה של משפט – רוב הסיכויים שלא תישלחי לכלא (אם כי אולי כן תידרשי לשלם קנס כספי). צרי עימנו קשר לפני שתסגירי את עצמך, כדי שנוכל לערב עורכי דין במידת הצורך. גם בטרם קיבלת פטור – אם תגישי לצבא מסמכים שמעידים שמצבך הרפואי או הנפשי הידרדר והמלצה לפטור לפני שאת מסגירה את עצמך, הדבר כנראה יוריד את הסיכויים שישפטו אותך, או שירכך את חומרת העונש.

קב"ן בכלא: מהניסיון שלנו, הקב"ניות בכלא לא משחררות מהצבא, גם כאשר ברור שהמצב הנפשי של החיילת הידרדר מאוד לאור הכליאה. לפעמים הסנגורים הצבאיים דורשים מבית הדין הצבאי שהנאשם יפגוש קב"ן, מה שיכול להוביל לשחרור מהצבא. גם מהכלא תוכלו ליצור קשר עם רשת הליווי, אך רצוי לעשות זאת דרך מכרה מחוץ לכלא, שתומכת בתהליך שלכם.

חיילים שערקו או ישבו בכלא לתקופות ממושכות, לעתים קרובות נושרים מהצבא בטרם השלימו את תקופת השירות הצבאי שלהם. קביעת סיבת השחרור המוקדם נעשית בוועדת התאמה, שקובעת אם מדובר בסיבה גופנית, נפשית, פרט (מצב אישי או משפחתי) או אי התאמה. לפי הנחיות הצבא, על מפקדים לראיין חיילים שצברו לפחות 90 ימים של עריקות וכליאה, טרם קבלת החלטה אם להביאם בפני ועדת התאמה, שתבדוק את התאמתם להמשך השירות. חיילים מגיעים לדיוני הוועדה גם בעקבות המלצת קב"ן או בית דין צבאי. ועדת ההתאמה גם קובעת האם לשלול מחייל נושר את ההטבות שלהן זכאים חיילים משוחררים, כמו מענק שחרור ומשיכת כספי פיקדון. החייל אינו מיוצג בדיוני הוועדה בעניינו. לחצו להרחבה בנוגע לפטור "אי התאמה".

קישורים שימושיים

פקודת מטכ"ל 31.0513 – היעדרות משירות סדיר

פקודת מטכ"ל 31.0521 – היעדרות משירות מילואים

הכלא הצבאי – מדריך לכלואים וכלואות סרבניות ולסרבניות (פרופיל חדש)

* כדי לבדוק מה מספר ימי הנפקדות או העריקות שצברת – פני לקצינת פניות הציבור

המידע המובא כאן כללי. מומלץ לפנות לרשת הליווי של פרופיל חדש לקבלת ליווי אישי בכל שלב בתהליך, ללא תשלום. פנו אלינו כאן, או בהודעת וואטספ/sms ל-0502905588

אנחנו זקוקות לתרומתך!

באמצעות:

או העברה בנקאית:

פרופיל חדש
בנק הפועלים (קוד 12)
סניף ראשי רמת השרון (קוד 630)
חשבון מספר 421120
IBAN IL210126300000000421120