נפקדות, עריקות, "השתמטות" וכליאה

לפי פקודות מטכ"ל, נפקדות היא היעדרות משירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 יום; החל מהיום ה-21, חייל שנעדר משירות יכול להחשב עריק. חייל שהתייצב לשירות מילואים, ואז נעדר יותר מ-14 ימים רצופים, או שנפקד מהשירות 20 ימים רצופים בלי שהתייצב כלל –עלול לקבל הודעה שהוא נחשב עריק.

בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להלך אימים על חיילים שנעדרים מהיחידה. ייתכן שנתקלת בטענות שאחרי 48 שעות של נפקדות "תהפכי לעריקה" (או אחרי 21 יום, או 45, או 70, או 100). בעצם, הכוונה בכל פעם להליך אחר: אחרי 48 שעות (אבל לפעמים קודם, ולפעמים הרבה אחר כך), התיק שלך אמור לעבור לטיפול המשטרה הצבאית; אחרי 21 ימים (או 14 ימים למילואימניקים) אמורים לגרוע אותך מהיחידה הצבאית שאליה שוייכת ולהעביר אותך לאחריות של מדור עריקים במיטב. אחרי 100 ימים (ובעבר 45 או 70), הפרקליטות הצבאית נוטה להעביר תיקי עריקות לבתי דין צבאיים במקום למשפט אצל קצין (אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל).

למעמדים השונים הללו יש השלכות שונות, והתהליכים לקבלת פטור בהם יראו בדרך כלל אחרת.

כשיחידה צבאית מגלה שחייל סדיר נעדר, עליה לבדוק שלא נפגע או נעדר מסיבה מוצדקת. אם נמצא שלא, הוא יוגדר כנפקד. היחידה אמורה לדווח על נפקדות למשטרה הצבאית 48 שעות מתחילת הנפקדות. אם תחזור לפני מועד זה עם הסבר מספיק משכנע (בעיקר אם אתה במילואים), אולי תוכל "לסגור" את העניין עם המפקדים, ללא צורך להישפט.  

עד היום השישי לנפקדות היחידה אמורה לשלוח לביתך חייל מצויד בפקודת מעצר.. "לפי פקודת המטכ"ל שעוסקת בנושא, מותר לחייל הזה להשתמש 'בכוח סביר'" על מנת להחזיר אותך ליחידה, ואף להיעזר בשוטר צבאי לצורך איתור הנשק האישי שלך, אם לקחת אותו איתך. חיפוש נוסף, בשילוב המשטרה הצבאית, אמור, על הנייר, להיערך בביתך עד ליום ה-14 לנפקדות.

עם זאת, בפועל, מניסיוננו, חיפושים מהסוג הזה קורים בשלב יותר מאוחר בהרבה. אך אי אפשר לדעת מי יחליט לחפש אותך ומתי. לפעמים גם אחרי 10 שנים של עריקות יכולים לבוא לחפש אותך למשל במסגרת "מבצעים לאיתור עריקים", שהמשטרה הצבאית עורכת אחת לכמה חודשים.

לרוב בימים הראשונים של הנפקדות,היחידה מנסה ליצור איתך קשר בכל מיני דרכים. לפעמים באמת שולחים חייל לביתך לשכנע אותך לחזור. לפעמים מסתפקים בשיחות טלפון. לפעמים גם שולחים לביתך מכתב סטנדרטי (שהנוסח שלו לא השתנה כבר לפחות 30 שנה) שמאיים עליך ב-15 שנים בכלא. זהו אמנם העונש המקסימלי שקבוע בחוק על עריקה בזמן מלחמה. אך במציאות אף אחד מעולם לא נידון לשום דבר שמתקרב אפילו לשנתיים בכלא על עריקות בישראל. המטרה העיקרית של המכתב הזה היא להפחיד אותך ואת בני משפחתך.

אם תחזרו ליחידה (מרצונכם או בכפייה) בשלב הזה, תעמדו למשפט בתוך היחידה, אצל קצין מהיחידה. לפעמים זה אומר שצפוי לכם עונש קל יחסית, ללא כליאה בפועל. לפעמים ינסו לעשות לכם דווקא ולהעניש איך שיוכלו. וכמו כל דבר בצבא זה יהיה גם תלוי בקצין ובמצב הרוח שלו באותו יום.
אם תועמדו לדין משמעתי בגין מפקדות העונש שאולי יינתן (אם בכלל תענשו) יהיה תלוי במשך ההיעדרות, בנסיבותיה, בעברכם המשמעתי, בדרגת קצין השיפוט ובהסמכתו. לפי חוק השיפוט הצבאי, קצין שיפוט בכיר מוסמך עקרונית להטיל עד 35 ימי מחבוש (כליאה). עם זאת, פקודות הצבא מגבילות את הסמכות בפועל: בדרך כלל רס״ן רשאי להטיל עד 10 ימי מחבוש, סא״ל עד 20 ימים, ואל״ם ומעלה עד 30 ימים. בהיעדרות (נפקדות) של יותר מ־24 שעות הצבא אמור להעמיד את החייל לדין בפני קצין שיפוט בכיר בדרגת רס״ן לפחות. שוב, כל זה לא אומר שבכלל תשלחו לכלא, אנחנו פשוט רוצות שתהיו מודעות למה אפשרי שיקרה, כי בפועל כמעט ואף פעם לא נשלחים לכלא על נפקדות (אלא אם כן יש נגדכם אישום בכמה עבירות שונות, או שיש עונש על תנאי מתקופת נפקדות קודמת, שאותו הם יכולים להפעיל בנוסף לעונש על הנפקדות הנוכחית).

אחרי 20 ימי נפקדות (או אם התייצבת לשירות מילואים – אחרי 14 ימי היעדרות), הטיפול בך יעבור מהיחידה הצבאית שאליה אתה משויך – למדור עריקים. מדור עריקים מאשר את העריקות, גורע אותך ממצבת כוח האדם של היחידה שלך ומעביר אותך לאחריות מדור עריקים. ההליך הבירוקרטי הזה עשוי לקחת זמן, כך שבפועל כנראה תוגדר רשמית כעריק אחרי יותר מ21 ימים. אם עוד לא קיבלת הודעה שאתה עריק, כנראה שהתהליך הבירוקרטי של להגדיר אותך כעריק עוד לא הסתיים, ואתה עדיין נחשב נפקד. כך שייתכן שעדיין עדיף לחזור לבסיס ולהמשיך את תהליך הפטור משם.

כעריק, יוצא נגדך צו מעצר וצו עיכוב יציאה מן הארץ ופרטיך יועברו למשטרת ישראל שבכל בדיקה שגרתית של משטרת התנועה או בהפגנה יוכלו לעקב אותך ולהעביר אותך לידי המשטרה הצבאית. . פרטיך יועברו גם למוסדות כמו מערכת הבריאות ורשות הגבולות שיכולים לבחור גם הם לקרוא למשטרה צבאית במקרה ותנסה לצאת/לחזור לארץ או במקרה ותתאשפז בבית חולים.האחריות לתפוס אותך נמצאת בידי המשטרה הצבאית, שיכולה לפעול לאיתורך גם אחרי שנים רבות, בין היתר באמצעות ביקורי פתע בביתך (במיוחד באישון לילה), ומעקב אחר חשבונות ברשתות חברתיות ואחר חשבון הבנק שלך. לאורך מלחמות הצבא יוצא ל"מבצעי לכידת עריקים" וכך קורה שגם אחרי 8 שנים של עריקות, אחרי שיש עבודה, עסק, ילדים, אחרי שאתה כבר בטוח שהצבא שכח ממך (הצבא לא שוכח) פתאום הצבא מופיע בדלת ואתה מוצא את עצמך בכלא צבאי. 

רשמית, ימי היעדרות משירות מעל יממה לא נספרים כחלק מתקופת השירות ויש להשלימם,אך אם ידרשו מכם לעשות זאת יהיה תלוי בכל מיני גורמים. המשכורת הצבאית ושאר התשלומים שחייל זכאי להם יופסקו במהלך ההיעדרות. רוב השירותים הרפואיים עם הזמן נהיים לא זמינים כלל לעריקים. אם כי לרוב אך לא תמיד, הטיפול הרפואי בך חוזר לקופת החולים שבה היית מבוטחת לפני השירות הצבאי כשישה חודשים לאחר תחילת העריקות. 

השוני בין המקרים השונים בדרך כלל נובע מכך שאין שום נוהל או תקנה שמסדירים החזרת עריק לטיפול רפואי של הקופה. מה שקיים זה מפקודת מטכ״ל 31.0513 שבה כתוב שלאחר יותר מ־60 ימי היעדרות, ולאחר שהצבא מעביר דיווח לביטוח הלאומי, העריק אינו זכאי עוד לשירותי רפואה שוטפים מצה״ל ואמור להיות מוסדר בקופה. אבל אין שום חובה על אף אחד להעביר את הדיווח לביטוח לאומי, וייתכן שגם אם הועבר הדיווח לא נקלט. אם אתם עריקים ועוד לא החזירו אתכם לטיפול בקופה, מניסיונינו במקרים רפואיים דחופים הצבא עדיין מאפשר טיפול נדרש, ואם לא הצבא אז בתי חולים אזרחיים.

למילה הטעונה "משתמט" יש כל מיני משמעויות, אבל כשהצבא משתמש בה כמונח רשמי, הכוונה היא למי שלא הגיע ליום הגיוס שלו. מנקודת המבט של הצבא, "משתמט" הוא עריק או נפקד, אבל כזה שעדיין לא עבר את "שרשרת החיול" שעוברים חיילים ביום הגיוס (וגם לא שהה בצבא בשום צורה אחרת: אם כבר ישבת פעם בכלא הצבאי וחזרת הביתה, עברת מסטטוס של "משתמט" לסטטוס של "נפקד", ומאוחר יותר "עריק"). לכן, כל מה שכתוב כאן לגבי נפקדים ועריקים נכון, בגדול, גם לגבי "משתמטים".

אם תאריך הגיוס שלך חל היום או אתמול, יש עדיין כמה דברים שתוכלי לעשות לפני שתיכנסי לסטטוס של "משתמטת" ממש. חשוב שתפני אל רשת הליווי לייעוץ בדחיפות!

מעבר לכך, כאמור, מצבם של "משתמטים" כמעט זהה לזה של עריקים, וכל מה שכתוב בעמודים שלנו באתר נכון גם לגביהם, אבל יש כמה הבדלים קלים שנפרט כאן בקצרה:

א. בתור "משתמט", היחידה הצבאית שאליה הצבא משייך אותך היא מיטב (ובתוך מיטב, הבקו"ם במחנה תל השומר). מיטב היא היחידה הצבאית שמפעילה את הליכי הגיוס לצבא, ומאוחר יותר, היא גם היחידה שאליה משוייך כל חייל שעדיין לא צורף ליחידה צבאית רגילה, או שהועבר מיחידה אחת ועדיין לא הגיע לאחרת. בקיצור, מיטב הוא גוף בירוקרטי גדול מאוד. אף אחד שם לא מכיר אותך, לא לטוב ולא לרע. מצד שני, אפשר ליצור קשר עם מיטב דרך המוקד הטלפוני שלהם: 1111.

ב. מכיוון שמשתמט מעולם לא שויך ליחידה עם מפקד, אין מפקד לפנות אליו בבקשות. כמו כן בגלל שמעולם לא לבש מדים, קיבל חוגר ומספר אישי, חלק מהאמצעים לראות קב"ן או רופא למרות העריקות, סגורים בפינו.
לדוגמא מוקדים כמו ביקורופא, מוקד מקו"ל הלב, מרפ"א וכו', עלולים להקשות על מפגש ואף כניסה לבסיס מעצם זה שהאדם אינו לבוש במדים. איננו אומרים כי הדלתות האלה סגורות לחלוטין, אבל בהחלט זה יותר קשה.

ג. אם נתפסת או הסגרת את עצמך למשטרה הצבאית, העונשים על "השתמטות" נוטים להיות קלים יותר מאשר על עריקה, אבל לא שונים באופן מהותי (מבחינה משפטית, מדובר באותה עבירה בדיוק). משך הזמן ש"משתמטים" מבלים בכלא תלוי במשך הזמן שעבר מאז תאריך הגיוס שלהם (וכך גם הקביעה אם הם נשפטים על ידי קצין שיפוט או בבית דין, תוכלו לקרוא על זה יתר בהמשך העמוד), בדיוק כמו שתקופת הכליאה של עריקים תלויה במשך העריקות. 

ד. לבסוף, אם לא רק שלא הגעת מעולם לתאריך הגיוס, אלא גם לא התייצבת בשום שלב למבחני ה"צו הראשון", ייתכן שהצבא יתעקש להביא אותך ללשכת הגיוס ולכפות עליך לעבור "צו ראשון" אם תיתפס על ידי המשטרה, וזאת עוד לפני שיכניסו אותך לכלא. יש כמה דברים שבאפשרותך לעשות במהלך "הצו הראשון", שיכולים לשכנע את הצבא להתעקש קצת פחות על גיוסך בהמשך הדרך. יכולים לקרוא עוד על כך כאן.

נפקדים, עריקים ו"משתמטים" יכולים לקבל פטור רפואי (לרוב נפשי) משירות צבאי בלי לשבת בכלא. זה לא תהליך פשוט, ואי אפשר להבטיח במאת האחוזים שלא תגיעו לכלא בשום שלב, אבל זה אפשרי. בהמשך הדף נתייחס בקצרה לתהליכי קבלת פטור בזמן עריקות, שיכולים לעזור לכם להימנע מכליאה, אבל לתהליך הזה יש המון היבטים שאי אפשר להסביר אותם לעומק בדף אינטרנט. לכן חשוב מאוד שתפנו אלינו לרשת הליווי כדי לקבל ייעוץ ותמיכה.

לפני שניגש לאפשרויות שיש לכם לקבל פטור בלי (קודם) לשבת בכלא, צריך להסביר גם מה קורה למי שכן יושבים בכלא, כלומר,מה שקורה אם כבר תפסה אותכם המשטרה (הצבאית או האזרחית), או שהלכתם להסגיר את עצמכם.

נפקד או עריק שחזר לצבא או נעצר – תוגש נגדו תלונה והוא יועמד למשפט מול קצין בדין משמעתי או בבית דין צבאי. יש הבדל משמעותי בין משפט לפני קצין לבין משפט בבית דין. את ההחלטה איזה סוג משפט תעבור מקבלים בפרקליטות הצבאית (עם יוצא מן הכלל אחד: אם חזרת ליחידה הצבאית שאת משויכת אליה, ועדיין לא הוציאו אותך ממנה, הקצין ביחידה יכול לשפוט אותך בלי לפנות לפרקליטות הצבאית: זה יכול לשחק לרעתך, אם לקצין יש אינטרס ללמד אותך לקח, או להיפך, לטובתך, אם הקצין נוטה לגלות אליך אמפתיה; תלוי בקצין ובמצב הרוח שלו באותו יום). משך העריקות היא אחד הקריטריונים המרכזיים שעומדים מאחורי ההחלטה אם להפנות אותך לקצין או לבית דין: עריקות ממושכת, של מעל 100 יום לחיילים או מעל שנה וחצי ל"משתמטים" שלא הגיעו מעולם ליום הגיוס שלהם, תוביל אותך לרוב לבית דין. אבל זה לא הקריטריון היחיד. הפרקליטות בודקת גם, למשל, כמה עומס יש על מערכת בתי הדין ובתי הכלא, וגם אם עדיין יש סיכוי להחזיר אותך לשירות צבאי או לא (כך, אם כבר יש לך פטור רפואי שקיבלת במהלך העריקות, יש יותר סיכוי שתופנה למשפט אצל קצין ולא בבית דין, פשוט כי לצבא כבר אין אינטרס לבזבז עליך מקום בכלא).

אם תעמוד לדין משמעתי (אצל קצין ביחידה). חומרת העונש תלויה במשך ההיעדרות, בנסיבות ההיעדרות, בדרגת הקצין השופט ובבמה שמתחשק לו, ונעה בין נזיפה, כנס כספי, מחבוש (כליאה) על תנאי, או עד 35 יום בכלא (בפועל, תקופת הכליאה לרוב קצרה יותר, אם בכלל). בכל מקרה, דין משמעתי לא כרוך ברישום פלילי. אם אחרי הליך זה תרגיש שאתה לא יכול להמשיך בשירות, תוכל למצוא כאן מידע על סוגי הפטורים השונים. 

אם תעמוד למשפט בפני בית דין צבאי, בסמכותו לגזור גם תקופות כליאה ממושכות יותר. על-פי חוק השיפוט הצבאי, העונש על היעדרות מהשירות שלא ברשות הוא עד שלוש שנות מאסר. בפועל, על חיילים שמוגדרים כעריקים מוטלים בדרך כלל עונשים של כמה שבועות או חודשים. אם כי החוק מאפשר להגיש כתב אישום גם בגין "עריקה", שמוגדרת כהיעדרות משירות צבאי ללא כוונה לחזור. חוק השיפוט הצבאי קובע עונשים כבדים ומאיימים לעבירה זו – שבע שנות מאסר, או עשרה שנות מאסר אם העריקות נעשתה בעת פעילות מבצעית, מלחמה, או פעולה קרבית של יחידת החייל. בפועל, עונשי המאסר במקרים כאלה לרוב לא עולים על מספר חודשים. כלומר, כנראה שהעונשים שכתובים בחוק באים לאיים ולהפחיד, ובפועל כמעט אף אחד לא מקבל עונש מאסר של שנים. אך גם אם זה חודשים ימים או שנים, שהייה בכלא עלולה להיות קשה, וככל שתסדיר מהר את הפטור ומעמדך כעריק כך הסיכון יפחת שתשלח לכלא או לכליאה ארוכה.

הרשעה בבית דין צבאי יכולה לגרור רישום פלילי, אולם במקרים מסוימים (כמו עריקות של פחות מ-90 יום), ייעשה רישום פלילי "מופחת", שכולל מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים, ומחיקת הרישום הפלילי אחרי חמש שנים.

משפט בבית דין צבאי הוא אמנם תהליך ארוך של חודשיים-שלושה, שבמהלכו תשהה בכלא הצבאי, אך במהלך התקופה הזו הסנגור הצבאי שלך, אם הוא יודע מה הוא עושה, יכול בין דיון לדיון בבית הדין בעניינך, לנסות לקדם עבורך קבלת פטור משירות צבאי., כך שלאחר השלמת תקופת הכליאה, תוכל להשתחרר. בתי דין צבאיים נוטים לגזור עונש "מסתפק" על עצירים שקיבלו פטור בזמן שהיו בכלא, כלומר, לקבוע שהכליאה שלך במהלך המשפט היא כל העונש שלך, ואחריו ניתן לשחרר אותך מיד, גם מהכלא וגם מהצבא. אך אין ודאות שזה מה שיקרה. לא תמיד הסנגור פועל לטובתך בעניין, או יודע באמת מה הוא עושה. ולחלק מסוגי הפטור גם חשוב שתדע כיצד לפעול כדי להשיג אותם. לכן כדאי מאוד לפנות לרשת הליווי לקבלת מידע ותמיכה בתהליך גם בשלב הזה.

זכותם של עריקים להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני תחילת התהליך המשפטי

אם הסגרת את עצמך או נעצרת, במשפט ידרשו ממך להכיר בכך שערקת וייתכן וגם יאפשרו להסביר מדוע. שימי לב! יש לך זכות (שעל פי החוק אמורה להיות מכובדת) לבקש להתייעץ עם סנגורית צבאית לפני שאתה עןלה למשפט, 24 שעות ביממה, ללא עלות. הייעוץ יכול לעזור לך להבין מה הזכויות שלך בחקירה ומה צפוי לך בהמשך ומאפשר לסנגורית לפעול בשמך מול הפרקליטות הצבאית וגורמי צבא נוספים. לעתים סיוע כזה מוביל להחלטה שלא להעמיד חיילים לדין ולשחררם ממעצר. הסנגור יכול גם להמליץ לך על תהליך לקבלת פטור, או להעלות בפניך נקודות שלא חשבת עליהן, ולהקל את העונש הצפוי לכן. לצערנו נתקלנו גם במקרים בהם הסנגורים הצבאיים החמירו את המצב במקום לעזור.

מעצר בקו"ם

אם חזרת לצבא מעריקות או שאת מסרבת להתגייס, ייתכן ויעבירו אותך למעצר בקו"ם לעד 48 שעות, שם את עלולה לסבול מתנאים לא סימפטיים ומיחס לא נעים. יתכן, למשל, שיקחו לך את שעת הת"ש או סתם יחפשו איך להשפיל אותך. כדאי מאוד להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים להעדרות שלך בצורה מסודרת ועם צילום שלהם בטלפון, למקרה שמשהו יאבד. כך יהיה לך פשוט יותר להציג אותם במשפט, ויש יותר סיכוי שיתייחסו אליהם בגזר הדין.