נפקדות, עריקות וכליאה

לפי פקודות מטכ"ל, נפקדות היא היעדרות משירות שלא ברשות, לתקופה של עד 20 יום; החל מהיום ה-21, חייל שנעדר משירות נחשב עריק. חייל שהתייצב לשירות מילואים, ואז נעדר יותר מ-14 ימים רצופים, או שנפקד מהשירות 20 ימים רצופים בלי שהתייצב כלל – ייחשב עריק.

בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להלך אימים על חיילים שנעדרים מהיחידה. ייתכן שנתקלת בטענות שאחרי 48 שעות של נפקדות "תהפכי לעריקה" (או אחרי 21 יום, או 45, או 70, או 100). בעצם, הכוונה בכל פעם להליך אחר: אחרי 48 שעות (אבל לפעמים קודם, ולפעמים הרבה אחר כך), התיק שלך אמור לעבור לטיפול המשטרה הצבאית; אחרי 21 ימים (או 14 ימים למילואימניקים) אמורים להעביר את הטיפול בך מהיחידה הצבאית שאליה שוייכת – למדור עריקים במיטב. אחרי 100 ימים (ובעבר 45 או 70), הפרקליטות הצבאית נוטה להעביר תיקי עריקות לבתי דין צבאיים במקום למשפט אצל קצין (אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל).

כך או כך, פחות חשוב אם את מוגדרת כ"נפקדת" או כ"עריקה"; משנה מה שקורה בפועל.

כשיחידה צבאית מגלה שחייל סדיר נעדר, עליה לבדוק שלא נפגע או נעדר מסיבה מוצדקת. אם נמצא שלא, הוא יוגדר כנפקד. נפקדות מוזנת בידי היחידה 48 שעות לאחר תחילת הנפקדות. אם תחזור לפני מועד זה עם הסבר מספיק משכנע (בעיקר אם אתה במילואים), אולי תוכל "לסגור" את העניין עם המפקדים, ללא צורך להישפט.           

עד היום השישי לנפקדות היחידה חייבת לשלוח לביתך חייל מחפש מצויד בפקודת מעצר (אם כי  בפועל לא תמיד יגיע חייל לביתך). מותר לו להשתמש "בכוח סביר" על מנת להחזיר אותך ליחידה, אך לרוב זה לא קורה. מה שכן קורה לפעמים הוא חיפוש שמותיר בלגן גדול בבית, כנראה כדי להטיל אימה על ההורים. אם החייל נשא נשק, היחידה יכולה להיעזר בשוטר צבאי לצורך איתור הנשק. אם הנפקד לא נמצא בבית, ייערך אחריו חיפוש במקומות נוספים, וייערך חיפוש נוסף בביתו עד ליום ה-14 לנפקדות. הפעם תוכל היחידה להיעזר במשטרה הצבאית על מנת לתפוס אותך, למרות שבפועל נדיר מאוד שמשטרה צבאית מעורבת בשלב זה. 

אחרי 20 ימי נפקדות (או אם התייצבת לשירות מילואים – אחרי 14 ימי היעדרות), הטיפול בך יעבור מהיחידה הצבאית שאליה אתה משויך – למדור עריקים במיטב. מדור עריקים מאשר את העריקות, גורע אותך ממצבת כוח האדם של היחידה שלך ומעביר אותך לאחריות מדור עריקים בחיל משאבי אנוש. ההליך הבירוקרטי הזה עשוי לקחת זמן, כך שבפועל כנראה תוגדר רשמית כעריק לאחר זמן ארוך יותר. כעריק, יוצא נגדך צו מעצר וצו עיכוב יציאה מן הארץ ופרטיך יועברו למשטרת ישראל (שתעביר אותך לידי המשטרה הצבאית אם שוטר יעכב אותך לכל סוג של בדיקה שגרתית, למשל של משטרת התנועה). האחריות לתפוס אותך נמצאת בידי המשטרה הצבאית, שיכולה לפעול לאיתורך, בין היתר באמצעות ביקורי פתע בביתך (במיוחד באישון לילה), ומעקב אחר חשבונות פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות ואחר חשבון הבנק שלך.

רשמית, ימי היעדרות משירות מעל יממה לא נספרים כחלק מתקופת השירות ויש להשלימם, אולם לפעמים זה לא נדרש בפועל. המשכורת הצבאית ושאר התשלומים שחייל זכאי להם יופסקו במהלך ההיעדרות. בהיעדרות של עד 60 יום אפשר להמשיך לקבל שירותי רפואה צבאיים, אך עריק שנעדר יותר מ-60 ימים זכאי לכך רק במקרה חירום. במקום זאת, הטיפול הרפואי בך חוזר לקופת החולים שבה היית מבוטחת לפני השירות הצבאי.

בפועל, גורמים שונים בצבא משתמשים במונחים "עריק" ו"נפקד" בדרכים שונות, בין היתר בניסיון להלך אימים על חיילים שנעדרים מהיחידה. ייתכן שנתקלת בטענות שאחרי 48 שעות של נפקדות "תהפכי לעריקה" (או אחרי 21 יום, או 45, או 70, או 100). בעצם, הכוונה בכל פעם להליך אחר: אחרי 48 שעות (אבל לפעמים קודם, ולפעמים הרבה אחר כך), התיק שלך אמור לעבור לטיפול המשטרה הצבאית; אחרי 21 ימים (או 14 ימים למילואימניקים) אמורים להעביר את הטיפול בך מהיחידה הצבאית שאליה שוייכת – למדור עריקים במיטב. אחרי 100 ימים (ובעבר 45 או 70), הפרקליטות הצבאית נוטה להעביר תיקי עריקות לבתי דין צבאיים במקום למשפט אצל קצין (אבל יש הרבה יוצאים מן הכלל).

כך או כך, פחות חשוב אם את מוגדרת כ"נפקדת" או כ"עריקה"; משנה מה שקורה בפועל.

נפקד או עריק שחזר לצבא או נעצר – תוגש נגדו תלונה והוא יועמד למשפט בדין משמעתי או בבית דין צבאי. ככלל, כחייל סדיר, אם נעדרת פחות מ-100 ימים, תועמד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט מהיחידה. עריק שנמצא בבסיס כליאה או משטרה צבאית והוחלט להעמידו לדין משמעתי – יישפט באותו בסיס, או בידי קצין שיפוט מהיחידה. קצין שיפוט שמכיר אותך עשוי לרצות ללמד אותך לקח, או לחלופין יגלה כלפיך אמפתיה. 

בנסיבות מסוימות היחידה שלך תפנה לפרקליט הצבאי, שיחליט אם תועמד לדין משמעתי בידי קצין, או בבית דין צבאי: אם סך תקופות היעדרותך משירות עולה על 100 יום, אם אתה נגד/קצין בקבע, אם מפקד היחידה שלך דורש להעמידך לדין בבית דין צבאי, אם אתה מילואימניק שמוגדר כעריק או אם כלל לא הופעת לגיוס במשך שנה וחצי. החלטת הפרקליט תיעשה בהתבסס על מספר שיקולים, ביניהם: משך ההיעדרות, האם זאת עריקה ראשונה או חוזרת, האם אתה חייל חובה, מילואימניק, או שטרם גויסת, האם כבר קיבלת פטור משירות צבאי, האם את גבר או אתה אישה, כמה מקום פנוי יש כרגע בבתי הכלא הצבאיים וכיו"ב.

אם תעמוד לדין משמעתי (אצל קצין ביחידה). חומרת העונש תלויה במשך ההיעדרות, בנסיבות ההיעדרות, בדרגת הקצין השופט ובבמה שמתחשק לו, ונעה בין נזיפה ל-35 יום בכלא (בפועל, תקופת הכליאה לרוב קצרה יותר, אם בכלל). בכל מקרה, דין משמעתי לא כרוך ברישום פלילי. אם אחרי הליך זה תרגיש שאתה לא יכול להמשיך בשירות, תוכל למצוא כאן מידע על סוגי הפטורים השונים. 

אם תעמוד למשפט בפני בית דין צבאי, בסמכותו לגזור גם תקופות כליאה ממושכות יותר. על-פי חוק השיפוט הצבאי, העונש על היעדרות מהשירות שלא ברשות הוא עד שלוש שנות מאסר. בפועל, על חיילים שמוגדרים כעריקים מוטלים בדרך כלל עונשים של כמה שבועות או חודשים. במקרים חמורים של עריקות במשך למעלה משנה וחצי, החוק מאפשר להגיש כתב אישום בגין "עריקה", שמוגדרת כהיעדרות משירות צבאי ללא כוונה לחזור. חוק השיפוט הצבאי קובע עונשים כבדים ומאיימים לעבירה זו – שבע שנות מאסר, או עשר שנות מאסר אם העריקות נעשתה בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידת החייל. בפועל, עונשי המאסר במקרים כאלה לא עולים על מספר חודשים. כלומר, כנראה שהעונשים שכתובים בחוק באים לאיים ולהפחיד, ובפועל אף אחד לא מקבל עונש מאסר של שנים.

הרשעה בבית דין צבאי גוררת רישום פלילי, אולם במקרים מסוימים (כמו עריקות של פחות מ-90 יום), ייעשה רישום פלילי "מופחת", שכולל מסירת מידע מהמרשם הפלילי לרשימה מצומצמת יותר של גופים, ומחיקת הרישום הפלילי אחרי חמש שנים.

משפט בבית דין צבאי הוא אמנם תהליך ארוך של חודשיים-שלושה, שבמהלכו תשהה בכלא הצבאי, אך במהלך התקופה הזו הסנגור הצבאי שלך יכול להצליח לקדם עבורך קבלת פטור משירות צבאי מטעם זה או אחר במהלך המשפט, כך שבסופו, לאחר השלמת תקופת הכליאה, תוכל להשתחרר.

זכותם של עריקים להתייעץ עם עורך דין צבאי לפני תחילת התהליך המשפטי

אם הסגרת את עצמך או נעצרת, יתנו לך למלא טופס שמכונה "אמרת עריקים", בו תצהירי למה ערקת מהשירות והאם את מודה או כופרת בהאשמות שמופנות כלפיך. הטופס ישפיע על ההחלטה המשפטית שהצבא יקבל בעניינך. שימי לב! יש לכן זכות לבקש להתייעץ עם סנגורית צבאית לפני שאת ממלאת את הטופס, 24 שעות ביממה, ללא עלות. הייעוץ יכול לעזור לך להבין מה הזכויות שלך בחקירה ומה צפוי לך בהמשך ומאפשר לסנגורית לפעול בשמך מול הפרקליטות הצבאית וגורמי צבא נוספים. לעתים סיוע כזה מוביל להחלטה שלא להעמיד חיילים לדין ולשחררם ממעצר. הסנגור יכול גם להמליץ לך על תהליך לקבלת פטור, או להעלות בפניך נקודות שלא חשבת עליהן, ולהקל את העונש הצפוי לכן. 

מעצר בקו"ם

אם חזרת לצבא מעריקות או שאת מסרבת להתגייס, ייתכן ויעבירו אותך למעצר בקו"ם לעד 48 שעות, שם את עלולה לסבול מתנאים לא סימפטיים ומיחס לא נעים. יתכן, למשל, שיקחו לך את שעת הת"ש או סתם יחפשו איך להשפיל אותך. כדאי מאוד להגיע עם כל המסמכים הרלוונטיים להעדרות שלך בצורה מסודרת ועם צילום שלהם בטלפון, למקרה שמשהו יאבד. כך יהיה לך פשוט יותר להציג אותם במשפט, ויש יותר סיכוי שיתייחסו אליהם בגזר הדין.