"ולא ילמדו עוד מלחמה…" (ישעיהו ב', 4)
כאזרחיות החיות בישראל, אנחנו תמיד מוקפות במסרים צבאיים. מגן הילדים ועד הבגרות, באינספור חומרים ומסרים כתובים, מצולמים, מוקלטים או מוקראים, משתקפים ערכים צבאיים: בחינוך, בתרבות, במקומות הבילוי, בפרסומות ובאתרי התיירות.
התערוכה של פרופיל חדש חושפת את האמצעים הויזואליים שמנרמלים את נוכחות הצבא בחברה האזרחית ומקבעים תודעה של לוחמה, שאיננה מסוגלת כלל לדמיין מצב של שלום.
התערוכה הוכנה בשנת 2001 לקראת הכנס "מיליטריזם בחינוך: מבט ביקורתי" (ראו בהמשך), והוצגה לראשונה במקומות שבהם נערך הכנס – האוניברסיטה העברית בירושלים וסמינר הקיבוצים בתל אביב. מעצבות התערוכה הן דבי בירנבאום, רותי קנטור ורבקה שחף.
פריטי התערוכה נאספו במשך שנתיים. מרגע שהתחלנו להתבונן סביבנו, מצאנו פריטים מתאימים ללא מאמץ, כי הם נמצאים בכל מקום: הסתבר ש"קרבי זה הכי אחי" לא רק בצבא, אלא גם בפרסום, בניהול בתי ספר, בניהול רשויות ציבוריות, בניהול המדינה, ובמידה רבה בהתנהגות בין אדם לאדם. באופן לא מודע מחלחלים המסרים הלוחמניים לרבדים העמוקים ביותר של החברה.
התמקדות ומבט נוסף, באמצעות התערוכה, על מה שנתפס כטבעי ורגיל, מיועדים להביא למודעות ולהאיר את מה שחבוי ומשפיע על תרבותנו, ובכך לאפשר לנו להתחזק ולעורר שינוי מהותי לקראת חברה אזרחית המכבדת את האדם באשר הוא.
במשך עשר שנים התערוכה עברה עידכון והעמקה, הוצגה במגוון רחב של מקומות ברחבי הארץ והעולם, ושימשה נקודת מוצא לאינספור שיחות, סדנאות והרצאות של חברות פרופיל חדש. בכל פעם שהצגנו את התערוכה אימתנו את הקלישאה כי תמונה אחת שווה אלף מילים.