מתוך ההקדמה לדו״ח:
ההפצצות של הצבא הישראלי לא פסחו על אף מוסד אקדמי ברצועה: לפי דו"ח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, שהתפרסם ב־8 באפריל 2025, במהלך פעילותו של הצבא הישראלי ברצועה הושמדו 57 מבנים אוניברסיטאיים. עוד לפי הדו"ח, 87,000 סטודנטים עזתים איבדו את הגישה להשכלה גבוהה. כאשר התנאים איפשרו זאת, מעט מהעקורים הצליחו להמשיך בלימודיהם ועבודתם האקדמית מתוך מחנות האוהלים. אלפי סטודנטים ואקדמאים נהרגו וכן נשיאי אוניברסיטאות ודיקנים. לפי ארגון ספרנים וארכיבאים עם פלסטין, מעל ל־60% מהספריות וחנויות הספרים ברצועה הושמדו כליל.
השמדתה הכוללת של האקדמיה הפלסטינית בעזה על ידי הצבא הישראלי היא תמונת מראה עגומה למצבה של האקדמיה בישראל. ברמה המוסדית, האקדמיה בישראל לא נקפה אצבע כדי להתנגד לפעולות הנפשעות של הממשלה והצבא. גרוע מכך, לעיתים קרובות אימצה האקדמיה בישראל את הרטוריקה הצבאית והמשיכה לשתף פעולה בדרכים שונות עם מנגנוני הצבא, הביטחון ותעשיית הנשק, בין השאר בפיתוח אמצעי לחימה והכשרת חיילים.
בשנה וחצי האחרונות היינו עדות פעם נוספת לשתיקה של האקדמיה בישראל נוכח המדיניות הישראלית, המוציאה לפועל ומצדיקה פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, מפקירה את חיי אזרחיה לטובת שוק ניאו־ ליברלי הרומס את תשתיות הרווחה האזרחיות, פוגעת בזכויות אזרח ואדם ומשילה מעצמה אחריות על הביטחון האנושי. ראינו גם את ההירתמות של מוסדות אקדמיים לרדיפה הפוליטית הגוברת, כולל השעיה ופיטורין ללא שימוע, של מי שהשמיעו קול נגד המדיניות הישראלית או הביעו הזדהות עם תושבי עזה הנצורים והמופגזים. רדיפה זו התגלתה בשיא עוצמתה כלפי אזרחי ישראל הפלסטינים. הלך הרוח הזה נבנה, תוחזק והועצם בשנים ארוכות של הכפפת האקדמיה לאינטרס הלאומי ולתהליכי מיליטריזציה מתמשכים שמכלול הגופים האקדמיים במדינה אפשרו וקיימו, בשם הביטחון הלאומי כביכול. הלך רוח זה, לצד האלימות הצבאית הנוכחית, רק מדגישים עד כמה חשובה וחיונית חשיפה של הקשרים הענפים והמסוכנים בין האקדמיה הישראלית לבין מערכת הביטחון כולה ובליבה הצבא. הבנת הקשרים הללו היא הכרחית לשם שחרור האקדמיה, כמרחב פיזי ומחשבתי, ממנגנוני המשטר והחשיבה הצבאית, למען הגנה על המרחבים הביקורתיים וחופש הביטוי ולקראת יצירת תרבות פוליטית חדשה של הידברות ופיוס.