פטור מטעמי מצפון

הליך קבלת הפטור

קבלת פטור מטעמי מצפון היא הליך ארוך שדורש אורך רוח, נחישות, ומוכנות להתמודד – לפעמים פעמיים – עם ועדה שיכולה להיות מאוד לא נחמדה. התהליך יכול להיות מתסכל, אבל מניסיוננו יש בו סיכוי להצלחה. מומלץ להתייעץ עם רשת הליווי לפני שמתחילים בהליך, כדי ללמוד מהניסיון האישי ומהחוויה של מי שעברו את התהליך, להבין איך מרגישה החוויה ולהתעדכן אם היו שינויים בו בזמן האחרון. 

באופן כללי, זה הולך ככה: צריך לשלוח בקשה ותצהיר משפטי למפקד מיטב וללשכת הגיוס (או ליחידת הקישור אצל מילואימניקים), לעבור ראיון אישי, ולהגיע לשיחה עם ועדת מצפון. אם כבר התגייסת ואת מעוניינת להשתחרר מטעמי מצפון במהלך השירות – תצטרכי להעביר בקשה למפקד שלך, בנוסף לפנייה ישירות למפקד מיטב, שעומד בראש ועדת המצפון. במקרה הזה הליך השחרור מסובך יותר, כי עצם השירות בצבא יכול להיחשב לרעתך מבחינת השיפוט של הועדה.  

בקשה ותצהיר

בתור התחלה את צריכה לכתוב ללשכת הגיוס מכתב שמפרט את תפיסת העולם שלך ובמה את מאמינה, להסביר למה התפיסות האלה לא מאפשרות לך לשרת בצבא, ולבקש משום כך פטור משירות צבאי מטעמים שבמצפון. למעשה, עליך לשכנע את הצבא שאת פציפיסטית – כלומר שאת מתנגדת עקרונית לצבא כי הוא מוסד אלים, ושלא תסכימי לשרת בשום צבא ובשום נסיבות. הוועדה נותנת פטור על התנגדות לאלימות בכלל, ולא על התנגדות לכיבוש. לצד הפציפיזם את יכולה לפרט סיבות נוספות לסירוב שלך, כמו התנגדות ללאומיות, לדיכוי נשים ולהתעללות בבעלי חיים. חשוב שתסבירי איך האמונות האלה באות לידי ביטוי בפועל בחייך ותוסיפי דוגמאות, כמו פעילות בארגונים שונים, צמחונות או טבעונות. כך את מראה להם שאת גם באמת פועלת בהתאם למצפון שלך. אבל עיקר העניין צריך להיות פציפיזם, כי זו הסיבה המצפונית היחידה שהוועדה מכבדת כסיבה למתן פטור. תוכלי לציין במכתב גם את האופן שבו גיבשת את הדעות שלך: ספרים שקראת והשפיעו עלייך, חוויות מעצבות שעברת, מימד אישי, אישיותי ומשפחתי. 

פרטי במכתב את המגעים שהיו לך עם הצבא עד עכשיו. אם לא הזכרת את סירובך במגעים הקודמים הללו (למשל בצו הראשון), חשוב שתסבירי מה השתנה מאז. בקשי לקבל זימון לוועדת המצפון. כשתזומני לוועדה בהמשך יבקשו ממך להביא שני עדים – רצוי לציין במכתב גם את שמות העדים ואת מספרי הזהות שלהם, אחרי שקיבלת את הסכמתם כמובן (ניתן לשנות את העדים בהמשך במקרה הצורך). המכתב צריך להיות ממוען למפקדת לשכת הגיוס האזורית שאליה הוזמנת לצו הראשון (או ליחידת הקישור למילואימניקיות). העתק של המכתב חייב להישלח למפקד מיטב, שם יושבת הוועדה. מומלץ לשלוח העתקים מהמכתב גם לשר הביטחון, לפרקליט הצבאי הראשי ולגורמים רלוונטיים נוספים, אם יש. רשימת מקבלות ההעתקים וכתובותיהם תופיע בסוף המכתב, מתחת לחתימה. צייני שלמכתב מצורף תצהיר משפטי, הוסיפי תאריך בראש המכתב, עם כתובתך, כתובת הנמען, ושורת "הנידון: בקשת פטור משירות ביטחון מטעמים שבמצפון", ואל תשכחי לחתום עליו. המכתב צריך להיות ערוך באופן רשמי –  זה יעזור לוועדה לראות שאת יודעת מה את עושה, שאת רצינית לגבי הבקשה שלך ויודעת שהחוק מגן עליך.

למכתב צריך לצרף תצהיר משפטי סטנדרטי שאומר שאת לא יכולה לשרת בצבא מטעמי מצפון. תצהיר משפטי הוא מסמך בכתב, שמשמש גם כאמצעי הוכחה משפטי, כמו עדות בבית משפט. הנוסח המקובל לתצהיר, שכדאי להשתמש בו, הוא: "טעמים שבמצפון מונעים ממני לשרת בשירות ביטחון". את יכולה לחתום על תצהיר כזה אצל עורך דין (בעלות של כ-200 ₪, אם את לא מכירה עורך דין לבקש ממנו טובה) או בבית משפט השלום (בעלות של כ-50₪, והרבה פעמים אפילו יהיה להם דף מוכן עם הנוסח הדרוש, אבל עדיין כדאי שתבואי עם אחד מוכן). את התצהיר המקורי יש לצרף למכתב ללשכת הגיוס (או יחידת הקישור), וצילומים שלו למכתבים האחרים. שמרי אצלך צילום של התצהיר ושל המכתב, ושלחי אותם בדואר רשום ללשכת הגיוס ולשאר הנמענים. אם תאריך הגיוס שלך קרוב – בעוד פחות מ-90 יום – מסרי את המכתב בעצמך בלשכת הגיוס. אפשר בהחלט גם להעלות סריקה של המכתב וכל המסמכים המצורפים לאתר "מתגייסים", ובכל מקרה כדאי גם לוודא טלפונית שהמסמכים הגיעו ליעדם.

רצוי להגיש את הבקשה בהקדם האפשרי, מיד לאחר קבלת הצו הראשון. אם זו תהיה התגובה המיידית שלך לצו גיוס, היא תחזק את התרשמות הוועדה שאת כנה ושהדעות שלך מוצקות. מצד שני, המכתב חייב להיות מנוסח בצורה קפדנית מאוד, כי איכות המכתב היא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על ההחלטה אם לתת לך פטור מטעמי מצפון. אם לא הספקת להכין את הבקשה, או שקיבלת את ההחלטה רק מאוחר יותר – ניתן להתחיל בתהליך בכל שלב, בהתחשבות בכלל הקבוע שדברים הולכים קל יותר וחלק יותר בתהליכי פטור ככל שמתחילות יותר מוקדם. היו גם סרבניות ששלחו מכתב כחודש לפני תאריך הגיוס שלהן וזכו להגיע לוועדה, אבל הן מעטות. אם שלחת את המכתב מוקדם, קחי בחשבון שהצבא לא יקבע לך ראיון עם ועדת המצפון לפני שתגיעי לגיל 18. לפעמים יש טעם לשלוח מכתב תזכורת סמוך ליום הולדתך ה-18, כדי לוודא שהתהליך אכן מתקדם.

אם אחרי משלוח הבקשה תעברי את שלבי הגיוס הראשוניים – ראיונות, מבחנים, בדיקות רפואיות, זימונים למיונים וכדומה – חשוב מאוד שתזכירי את סירובך לשרת בצבא בכל שלב בתהליכים הללו. מנסיוננו, הצבא יתעקש שתעברי את כל שלבי הצו הראשון (ראיונות, אימות נתונים, בדיקות רפואיות ומבחן פסיכוטכני), ולא יהיה מוכן לסגת בעניין הזה. מזימונים אחרים, ככלל, אפשר להתעלם ללא השלכות. מעבר לכך, סביר שאם תראי התנגדות לשירות במהלך בדיקות הצו הראשון, כולל באמצעות העדר השקעה במבחני המיון, זה יעזור לבקשת הפטור מטעמי מצפון. ככל שה"נתונים" שלך יהיו נמוכים יותר, וככל שתבהירי את היעדר המוטיבציה שלך לשרת בצבא, הצבא פחות יתאמץ לגייס אותך. אם הלכת למיונים ליחידות נבחרות סביר שישאלו אותך איך זה מתיישב עם פנייתך לפטור מצפוני: האם חל שינוי בהשקפות שלך? חשוב שתהיי מסוגלת לתת הסבר לכך שהשתתפת במיונים.

הצבא מחויב לאשר לך תוך 45 יום שמכתבך התקבל ומטופל. אם זה לא קרה, תתקשרי למיטב (טלפון 1111), תוודאי שהמכתב ששלחת התקבל ותבקשי אישור בכתב. לאורך התהליך, מומלץ לרשום בצורה מפורטת (ולשמור את הרישום) כל שיחת טלפון עם הצבא ופרטים לגבי כל הגעה ללשכת הגיוס: עם מי דיברת (שם, דרגה ותפקיד), תאריך ושעה, ותוכן מפורט של השיחה.

ראיון מקדים

השלב הבא הוא ראיון מקדים עם קצינה בכירה בלשכת הגיוס – שלב חשוב אך בעיקרו טכני. לרוב, השאלות בראיון דומות לאלה שיהיו בוועדת המצפון, ומומלץ להתכונן אליו כמו להופעה בפני ועדת המצפון, כמו שנפרט בהמשך. פעמים רבות עולים בוועדה דברים שסרבנית אמרה בראיון המקדים. סביב מועד הראיון את עשויה לקבל זימונים לבחינות קבלה או שאלוני העדפה לתפקידים בצבא. אפשר להתעלם מהם, או להסביר שאת לא רוצה אף תפקיד, כי בכל מקרה את לא מתכוונת להתגייס.

אחרי הראיון תקבלי הודעה בדואר או בטלפון על מועד כינוס ועדת המצפון, לפעמים בהתראה קצרה של פחות משבועיים. בכל מקרה, כאמור, לא תזומני לוועדה לפני שמלאו לך 18. גם העדים שלך אמורים לקבל הודעה, אבל כדאי לעדכן אותם בכל מקרה. 

במידת הצורך ניתן לשנות את מועד הוועדה, אבל זה עלול להיות כרוך בדחייה ארוכה. אפשר גם להחליף את העדים. רצוי לתאם זאת מוקדם ככל שניתן, מול מי שחתום על הזימון לוועדה. אם משהו השתבש, הניסיון מלמד שאפשר להופיע עם עדים אחרים גם ביום הוועדה עצמו.

הכנה לוועדת המצפון

חשוב מאוד שגם את וגם העדים שלך תתכוננו לראיון בוועדת הפטור. דברי עם אחרים שהיו בוועדה בתקופה האחרונה – ממליצות ליצור קשר עם רשת הליווי בשביל זה. חשבי על השאלות שעשויים לשאול אותך ואת העדים ותתכנני מראש מה את רוצה לומר. כך יהיה לך קל יותר להתמודד עם הלחץ שבוועדה, והתשובות שלך יהיו שוטפות ורהוטות יותר. את יכולה לנסח לעצמך תשובות בכתב, לדון בהן עם אחרות, והכי מומלץ – ואפילו כיף ומצחיק – לערוך סימולציה עם כמה חברות, שישאלו אותך ואת העדים שאלות שעשויות להופיע בוועדה. סוגי השאלות מפורטים כאן. חשבי גם על נקודות החולשה שלך שאת עשויה להישאל לגביהן – למשל אם פנית לוועדה ברגע האחרון, או אם היית ביום סיירות או בכל מיני מיונים.

תני לעדים שלך לקרוא את המידע שמופיע כאן ובחוברת, שתפי אותם בתהליכים שעברו עלייך בהחלטה לא לשרת, ובהגדרה המדויקת של העמדות שלך. ספרי להם פרטים שונים עלייך: הם עשויים להישאל מה שמות ההורים שלך והאחים שלך, ממתי אתם מכירים, איפה את לומדת, למה את לא רוצה להתגייס, אם תמיד היית "כזאת", מה דעתם על ההחלטה שלך לסרב וכדומה. חשוב שהעדים יבינו שהם לא אמורים להעיד על האופי שלך אלא על המצפון שלך.

התנהלות הוועדה

ועדת המצפון יושבת בלשכת הגיוס בתל השומר. הגיעי עם העדים שלך, מצוידת בתעודת זהות, ניירות ועט. אם בסוף הצלחת להביא רק עד אחד – זה מותר לפי נהלי הוועדה, וגם מנסיוננו זה בסדר, אבל עדיף שניים. ההמתנה לתורך יכולה להיות ממושכת, ובמהלכה יתנו לך למלא חוברת עם שאלות לגבי אורח החיים שלך, מי את, איזו מוזיקה את שומעת, באיזו מגמה למדת בתיכון, האם יש לך עבודה, ממתי את פציפיסטית וכו' וכו'. שני דברים חשובים מאוד בעת מילוי השאלון: 

– הצבא יחפש סתירות בין מה שאמרת בוועדה או כתבת במכתב, לבין מה שמילאת בשאלון (למשל, אם כתבת שאת תומכת בזכויות בעלי חיים, אבל ציינת שעבדת בעבר במסעדה ולא הדגשת שזאת מסעדה טבעונית – הטענה שלהם תהיה שהעקרונות שלך לא מספיק חשובים לך כדי לוותר על עבודה, ולכן לא מגיע לך פטור מטעמי מצפון משירות צבאי). אם הם ימצאו סתירות כאלה, רוב הסיכויים שתקבלי תשובה שלילית. 

– את יכולה לנצל את השאלון כדי להדגיש את חשיבות תפיסת העולם הפציפיסטית בחייך. בשאלות על ספרים, סרטים וכדומה, את יכולה להתייחס לספרים וסרטים שעוסקים בסירוב, או שמדגישים תפיסת עולם שמתנגדת למלחמות. אם מבקשים ממך לכתוב את קורות חייך, את יכולה לספר בעיקר, ובהרחבה, על תהליך הסירוב, ולהתעלם מנושאים שאינם רלוונטיים לסירוב. אחרי הכל, בעיני הוועדה, סרבנית שזכאית לפטור היא מישהי שהפציפיזם "נוטף" ממנה באופן ספונטני בתשובה לכל שאלה ואמירה, רלוונטית או לא רלוונטית.

לפי נהלי הצבא, הוועדה מורכבת מארבעה אנשי צבא מיחידות שונות ומנציג אזרחי אקדמאי. בהתכנסות הוועדה ישתתף גם מזכיר הוועדה (שאינו חבר הוועדה) וקלדנית. בתחילת ההתכנסות תתבקשי להציג במשך כמה דקות את עצמך ואת ההשקפה האידאולוגית שמונעת ממך לשרת בצבא. חשוב שתחשבי מראש מה את רוצה להגיד בדקות אלה ותכיני מעין "נאום" קטן, בו תדגישי את הצדדים החזקים שלך, כלומר הדברים ש"מוכיחים" שאת פציפיסטית – כמו פעילות כזו או אחרת, היסטוריה משפחתית קשורה וכדומה. שימי לב שחברי הוועדה יצפו לשמוע ממך את ה"מונולוג" שהכנת בתשובה לשאלה הראשונה שהם שואלים, גם אם לכאורה את נשאלת על משהו אחר (למשל, התשובה לשאלה: "ספרי לנו קצת על עצמך?", או "אז למה הגעת לכאן?" צריכה להיות המונולוג שלך, ובעצם, גם התשובה לשאלה "איזה יום היום?"…)

בהמשך, חברי הוועדה ישאלו אותך שאלות. הרבה פעמים השאלות יהיו תוקפניות, ובכוונה: אולי הם רוצים לראות מה מתקפה ולחץ מוציאים ממך, ואם את נשארת שוחרת-שלום בתגובתך לזה. לפעמים חברי הוועדה ינסו לקטוע את דברייך בשאלות חדשות לפני שהשלמת את התשובה לשאלה הקודמת. במקרה כזה חשוב שתנסי, בנימוס כמובן, לעמוד על שלך ולהשלים את התשובה לשאלה המקורית; תנסי לחשוב על עצמך בתור מי שמנהלת את הישיבה וקובעת למי ניתנת רשות הדיבור. אבל גם חשוב שתזכרי תמיד לנסות לומר את הדברים שהכי חשוב לך שיירשמו בפרוטוקול בתחילת התשובה שלך ולא בסוף, כך שלא ניתן יהיה להוציא את דברייך מהקשרם בזה שיקטעו אותך באמצע ולא יתנו לך להשלים את התשובה.

חשוב שלא תיראי תוקפנית או מתגוננת, כדי שחברי הוועדה לא יפרשו את התנהגותך כ"אלימה" – ולכן לא פציפיסטית. חשוב שלא תכעסי, לא תצעקי, ותהיי מנומסת. את יכולה להפגין ביטחון ואמונה בעמדותייך, אבל תנסי לעשות את זה בדרך שלא תעורר אנטגוניזם או כעס. אל תאשימי את הצבא ברצח ילדים בעזה, למשל. ככל שתהיי שקטה ומנומסת יותר, תתאימי יותר לדמות שיש לחברי הוועדה בראש כשהם חושבים על פציפיסטית. זכרי לבטא השקפת עולם שמתנגדת לצבא ולמלחמות באופן אוניברסלי, ולא ספציפי לישראל. חשוב גם שתשימי יותר דגש על הקושי המצפוני האישי שלך לפעול נגד הערכים שלך, ופחות דגש על תקווה לשנות את העולם, מה שעלול לגרום לכך שישימו עלייך תווית של "מרי אזרחי".

בין שאלות הוועדה יש לא מעט "שאלות מלכודת" ידועות – עוד סיבה לקבל הדרכה מרשת הליווי לקראת הראיון. למשל, אם שואלים אותך לגבי נכונותך לשרת בגוף אזרחי (נגיד: "היית מוכנה לשרת בבית חולים?"), קחי בחשבון שאם תעני פשוט "כן", יפרשו את זה כנכונות לבצע שירות צבאי במסגרת אזרחית (ומכאן שאת "סרבנית סלקטיבית", ולא מגיע לך פטור), אבל אם תעני פשוט "לא", יפרשו את זה כחוסר נכונות לבצע כל שירות חליפי שהוא (ומכאן שאת "מונעת מטעמי נוחות אישית" ושוב לא מגיע לך פטור). במקרה הזה, חשוב להבהיר בתחילת התשובה שלך מה בדיוק הפירוש שאת נותנת לשאלה ("אם אתם מתכוונים לשירות שכולל גיוס לצבא אז… אבל אם אתם מתכוונים לשירות שהוא אזרחי לחלוטין, ואינו כולל גיוס, אז…"). יש גם שאלות מלכודת אחרות, והן גם משתנות מעת לעת.

מניסיוננו, הוועדה רואה קשר בין צמחונות וטבעונות לפציפיזם. אם את לא טבעונית, כדאי שתגבשי לעצמך תשובה על השאלה איך זה מתיישב עם ההתנגדות שלך לאלימות. אם את כן צמחונית או טבעונית, שימי לב שזה חד-משמעית יכשיל אותך אם את למשל עובדת במסעדה שמגישה בשר או מוצרים מהחי. 

הוועדה תקבל את הבקשה שלך אם תעשי רושם גם של פציפיסטית וגם של אדם שלא מתפשר על האמונות שלו, ופועל בהתאם למצפון שלו בכל תחום בחיים. אם יש סתירות כאלה בחיים שלך בין האמונות למעשים, את יכולה לא להתייחס אליהן, או לחשוב על דרך משכנעת להסביר למה זה המצב.

חשוב לדבר במשך כל הראיון בוועדה בקצב נינוח, כדי שהקלדנית תספיק לכתוב הכול. כשאת יוצאת מחדר הוועדה רשמי לעצמך בדיוק מירבי איזה שאלות נשאלת, מה ענית, מי היו חברי הוועדה, וכל פרט נוסף שנראה לך רלוונטי – למקרה ויהיה צורך לערער על החלטת הוועדה. 

העדים בוועדה

חשוב שהעדים יהיו אנשים שמכירים אותך טוב, ובלי קשר לעמדותיהם – שיכירו בדעות שלך ויכבדו אותן. הורים יכולים להיות עדים מוצלחים מאוד אם הם עומדים מאחורייך, גם אם לא בהכרח מסכימים עם דעתך, אבל גם חשוב מאוד שהם יהיו מוכנים לקבל הדרכה (מרשת הליווי) לקראת ההופעה בוועדה. הורים יכולים להיות עדים בעייתיים אם הם מסתכלים על הכוונה שלך להימנע מגיוס במבט פסיכולוגיסטי, כמי שלא "מתאימה" לשרת בצבא בגלל סיבות אישיות ונפשיות, אם הם לא מביעים תמיכה בלתי-מסויגת בך, או אם הם משדרים לחברי הוועדה באופן כזה או אחר שדעתם של אנשי הצבא עליהם חשובה להם יותר מהתמיכה בך. שוב, חשוב מאוד שהם יקבלו הדרכה כדי להבין כיצד להימנע מלהכשיל אותך. בכל מקרה, חשוב לבחור עדים רהוטים ומרוכזים, שיוכלו להתמודד עם תמרונים, מניפולציות, ו"מלכודות" שהוועדה עלולה לנסות עליהם. 

בדרך כלל העדים מוזמנים לחדר אחרי מבקשת הפטור. לפעמים מסתפקים רק באחד מהם ולפעמים בשניהם. לפעמים הם נשאלים רק איך הם מכירים אותך, ולפעמים הוועדה מנהלת איתם ויכוחים אידאולוגיים ארוכים. חברי הוועדה עשויים להפנות לעדים כל אחת מן השאלות שהם שואלים אותך – אז כדאי שהם יתכוננו באמצעות חוברת המצפון בדיוק כמוך.

היו מקרים שהוועדה התחילה לשאול את העדים שאלות על העמדות שלהם. במקרה כזה, הם צריכים לדעת שהם שם כדי להעיד על העמדות שלך ועל השקפת עולמך, ואין שום סיבה שישתפו פעולה עם ניסיונות לגרור אותם לשיחות על פוליטיקה או על העמדות שלהם. אחרי שהעדים יוצאים, תבקשי מהם לכתוב בפירוט, או כתבי מפיהם, מה שאלו אותם ומה הם ענו.

תוצאות הוועדה

אחרי חודש בערך תקבלי תשובה מוועדת הפטור. אם עברת את הוועדה, יבשרו לך שהבקשה התקבלה ואת פטורה משירות ביטחון. אם לא, יכתבו לך כי הוועדה לא השתכנעה שטעמים שבמצפון מונעים ממך לשרת בצבא. אגב, הקריטריונים שלפיהם שופטת הוועדה את הפונות אליה, אם הם אי-פעם נוסחו בכלל, אינם גלויים לציבור. לפעמים התשובה היא שבשלב זה הבקשה נדחית או שאין החלטה, וידחו לך את הגיוס לתקופה מסוימת, שבמהלכה תוכלי לפגוש ועדה נוספת. לרוב המשמעות של תשובה כזו היא שהוועדה לא בטוחה אם ההשקפות שהצגת אמיתיות או שאת מנסה להתחמק משירות מטעמים אגואיסטיים. 

הגשת ערר 

אם הוועדה החליטה לדחות את הבקשה שלך, את יכולה לערער על ההחלטה. את הערר יש להגיש למיטב תוך 30 יום מקבלת החלטת הוועדה לידייך. בתהליך הערר קריטי שתהיי בקשר עם רשת הליווי של פרופיל חדש או עם מסרבות, לטובת ליווי בתהליך, כדי שתהיה עוד נקודת מבט שתעזור לך לעבור אותו בהצלחה בפעם השניה. 

אם לא קיבלת את פרוטוקול הוועדה שלך, חשוב מאוד לשלוח מכתב למפקד יחידת מיטב ולבקש אותו: ההצלחה בערר תלויה במידה רבה בהתנהלות הוועדה הראשונה – אם לא נתנו לך לדבר, או אם נכתבו דברים אחרים בפרוטוקול ממה שאמרת. בדקי: האם ציטטו אותך לא נכון? לא הבינו את כוונתך? האם לא הסברת את עצמך כראוי? נסי ללמוד מהטעויות שלך ותזכרי גם שיכול להיות שההחלטה שלהם לא באמת קשורה אלייך, והשיפוט שלהם לא אומר משהו מוחלט ואמיתי. רק שצריך לנסות שוב בשביל לקבל את הפטור הזה, אם את עדיין רוצה אותו. 

מכתב ערר טוב צריך לחזור על עיקר טיעוני הסירוב המצפוני שלך ולפרט את השתלשלות העניינים עד כה. תארי בו את הבעיות מהוועדה הראשונה: אם לא נתנו לך לדבר ללא הפרעות, אם הפרוטוקול מסלף דברים שאת או העדים אמרתם, או כל בעייתיות אחרת בתהליך. בגוף הטיעון נמקי למה הוועדה טעתה כשהיא לא הסכימה לתת לך פטור, בהתאם לפרטי המקרה. את יכולה להסביר שנוצר ממך רושם שגוי לגמרי, אולי בגלל הפגמים בתהליך, ובכל מקרה להצהיר שהמצפון שלך עדיין לא מאפשר לך לשרת שירות ביטחון. זכרי: זה שהוועדה לא מקבלת את זה שאת פציפיסטית לא אומר שאת לא פציפיסטית. 

יש סיכוי טוב שבעקבות המכתב תזומני שוב להיפגש עם אותה ועדת מצפון. בעקבות ההמלצה שלה מפקד מיטב יקבל החלטה סופית שלא ניתנת לערעור. אם הערעור לא צלח תוכלי לפנות לאפיקי שחרור אחרים, או להתעקש על הסירוב שלך ולהסתכן בכליאה. בכל מקרה, פני לרשת הליווי של פרופיל חדש וננסה לעזור.

אפשר למצוא פרטים נוספים על הליך הפטור מטעמי מצפון בחוברת המצפון של פרופיל חדש. החוברת נמצאת בהליכי עדכון והמידע בדף הנוכחי מדויק ומעודכן יותר בשלב זה.