מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

בדרך לועדת המצפון – עדות – אמנון הלל

יולי 2002
בתום שנת שירות התגייסתי עם חבריי לגרעין נח"ל.
במהלך השירות הצבאי ובעיקר אחריו עברתי תהליך של התפכחות מהציונות וה"תכנות"
שעברתי עד אז. תחילה התבטאה התנגדותי בעיקר בהתנגדות לכיבוש ומעשי הצבא בשטחים והיה ל ברור שלא אוכל לשרת שם. עם הזמן, התחזקה הכרתי שארגון צבאי הוא מכשיר פסול מיסודו בשל היותו מכשיר אלים. הגעתי להחלטה שאיני מוכן לקחת חלק בצבא הישראלי ובכלל בארגון צבאי כלשהו.
תחילה דחיתי את התעסקות מול הצבא ולא ממש ידעתי על אופציה להשיג פטור משירות מילואים למעט על ידי קב"ן.
בפברואר 2002 נשלח אלי צו מילואים ראשון, לשכם, שנתיים לאחר השחרור (צו קודם נשלח לפני תום שנה מהשחרור ולכן לא חויבתי להתייצב ומן הסתם לא התנדבתי...).
לאחר מספר שיחות טלפון עם יחידת הקישור בהם הבהרתי שלא אוכל לשרת וקיבלתי תגובות לא ממש ענייניות (שלחו לי טופס בקשה להעברה לשירות קרוב לבית למרות שהסברתי שהתנגדותי עקרונית ואמרו שאין מה לעשות...) הבנתי שמהם לא תבוא הישועה.

במקרה שמעתי על 'פרופיל חדש' ונכנסתי לאתר, שם נודע לי לראשונה על קיום ועדת מצפון לבנים
והחלטתי לכתוב מכתב לשר הביטחון וראש מנהל גיוס בבקשה להגיע לועדה.

אחרי מאמצים רבים, פקסים וטלפונים, הצלחתי לקבל אישור שהמכתבים הגיעו ונמצאים בטיפול.
במקביל שלחתי עותק מן המכתב למפקד הגדוד בו הייתי מוצב וביקשתי לדחות את הצו לפחות עד הכרעה בענייני.
נסעתי ליום ראיונות לפני המילואים ודיברתי עם המג"ד ושוב ביקשתי לדחות את השירות הפעיל.
הנ"ל הגיב בזלזול מופגן והבהיר לי בצורה ברורה מה יקרה אם אסרב להתחייל.

בתחילת אפריל 2002 גויס הגדוד בו הייתי מוצב בצו-8 לשטחים (כשבועיים לפני המועד המתוכנן של המילואים). התייצבתי וסירבתי להתחייל תוך בקשה נוספת לא לשפוט אותי עד הועדה.
המג"ד שפט אותי ל-28 יום בכלא (באשמת סירוב פקודה להתחייל) שאת מקצתם עשיתי בכלא 4 ורובם בכלא 6.
בעת שהייתי בכלא קיבלתי בדואר הודעה ממנהל הגיוס שפנייתי להתייצב בפני הועדה אושרה ו "מועד הועדה יקבע בקרוב".

במנהל גיוס לא ידעו שאני בכלא ובת זוגתי הבהירה להם זאת בטלפון והם הבטיחו לנסות לקבוע מועד קרוב לועדה. לאחר שהשתחררתי מהכלא, ניהלתי מספר שיחות עם מזכיר הועדה אך טרם קיבלתי תאריך.

שבועיים וחצי לאחר השחרור מהכלא קיבלתי צו נוסף – טלפוני, שהוגדר כצו חריג באישור אלוף
שמאלץ אותי להתייצב בתוך 48 שעות לצורך אבטחת ישובים בהתנחלויות בשומרון ל-20 יום.
מיחידת הקישור נמסר שזהו צו למי שלא עשה יותר מ - 10 ימי מילואים –או במילים אחרות - צו עוקב לסרבנים.

למזלי, קרובה שלי , עורכת דין בפרקליטות המדינה, מכירה מישהו בפרקליטות הצבאית שישב פעם כיועץ משפטי בועדה, ובאותו ערב סיפרה לו על המקרה וביקשה שידבר עם מנהל הגיוס ויורה להם לאלץ את יחידתי לשחרר אותי עד הועדה.
הסיכויים נראו קלושים שכן אין סמכות למנהל הגיוס לבטל צו בפועל ואני כבר ארזתי תיק לכלא ונסעתי להתייצב ולסרב להתחייל, כשמספר דקות לפני שהגעתי לבסיס קיבלתי טלפון מיחידתי בו נאמר לי שאיני צריך להגיע וממנהל הגיוס ביקשו לדחות את הצו.

לאחר שבוע קיבלתי הודעה טלפונית לא רשמית מנציגת מנהל גיוס על הועדה בהתראה של שבוע.
נציגת המנהל לקחה ממני את פרטי יחידת הקישור ואמרה שהזמנה רשמית צריכה להגיע אלי דרכם.

לאחר שלא קיבלתי כל הודעה עד ליום הועדה התקשרתי שוב למנהל גיוס שם נאמר לי במפורש שהזמנה רשמית עם פרטים ומפה של הקריה נשלחו לקצינת הקישור שלי שתודרכה גם בעל פה.
במנהל ניסו להתעקש שפרוצדורלית אני צריך לקבל הודעה דרך היחידה אך לאחר שהסברתי להם שאין טעם להעמיד פנים כאילו איני יודע קיבלתי את הפרטים בטלפון והופעתי לועדה.
מיחידת הקישור נמסר לי שאכן יש בידיהם מפה והזמנה והם השאירו הודעה טלפונית באחד המספרים...
שום הודעה לא התקבלה אצלי או אצל הורי ומיותר לציין ששבועיים לפני כן, כאשר רצו לזמן אותי לצו, התקשרו כל חצי שעה בלילה לבית הורי וידעו למצוא אותי.

התייצבתי במנהל הגיוס בקריה ב12/6/02 לראיון של 30 דקות במהלכו נשאלתי את רוב השאלות הבנאליות והצפויות (אתה לא חושב שהצבא מגן? אם עשית שירות סדיר, מה השתנה? האם תהיה מוכן לתפקיד מנהלי ללא נשק? מה עם שלטון החוק? ...). להפתעתי הראיון נערך באווירה נינוחה ורגועה וניתנה לי אפשרות לפרוס את טיעוני ללא הפרעה, כמו כן חברי הועדה החזיקו עותקים ממכתבי לשר הביטחון ושאלו אותי גם שאלות ספציפיות על הכתוב. במהלך הראיון הדגשתי כל הזמן את התנגדותי העקרונית לכל צבא מתוקף מהותו והתנגדותי לאלימות ולא נכנסתי למלכודות שחזרו ברוב השאלות שניסו לכוון לויכוח על ישראל והצבא הישראלי.
לאחר שבוע בו חיכיתי לתשובה בדואר, התקשרתי למזכיר הועדה שאישר טלפונית כי הועדה פטרה אותי ומכתב רשמי הגיע אלי לאחר שבועיים מיום הועדה.

הערות –

1. מניסיוני - אין לסמוך על יחידת הקישור והיחידה בה הנך מוצב. מדובר במש"קיות שלא יודעות ו/או לא מעונינות לעזור לך. הם אינן יודעות דבר וחצי דבר על ועדת המצפון לבנים ולא יעשו כל מאמץ לטפל בעניינך.
מומלץ לעבוד ישירות מול מנהל הגיוס ולא לחכות יותר מדי בין מכתב לטלפון ולהציק להם עד לקבלת ההזמנה לועדה.

2. נראה כי לחברי הועדה קל יותר לשחרר אנשי מילואים שמסרבים טוטאלית ועקרונית ולא "עושים להם בעיות". בנוסף יש לזכור שאין צורך להתווכח עם אנשי הועדה אלא לשכנע אותם בטיעונים כלליים ופחות טעונים מבחינתם.

3. מדיניות מנהל הגיוס היא באופן כללי, אכן לא לשלוח צווים למי שקיבל הזמנה לועדה (עד הועדה).
עם זאת אין להם מושג מה עושות היחידות ובכל מקרה זו אינה חסינות אוטומטית.
כדאי לנסות לדחות את הצו דרך מנהל הגיוס או הפרקליטות הצבאית תוך הדגשת העניין העקרוני של מתן אפשרות למיצוי ההליך החוקי הצבאי של הועדה.

4. במקרה שלי אמנם בסך הכל חלפו שלושה חודשים מכתיבת המכתב לשר הביטחון ועד לועדה.
אולם היו אלה חודשים אינטנסיביים שכללו חודש בכלא וכמעט כלא פעם נוספת.
הועדה לא מתכנסת לעיתים קרובות, אלא רק כשלוחצים שתתכנס ולכן רצוי לא לדחות את הטיפול ולחכות לצו אלא לפנות מייד וללחוץ לקיום ועדה בהקדם.

תודה רבה לנציגי 'פרופיל חדש' על העזרה והמידע וכמובן לאנשי 'יש- גבול' על התמיכה הרצופה בי ובבת זוגתי במהלך השהות בכלא ואחריה.

בהצלחה ופטור קל לכולנו!