מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

מבט מעודכן על יחסי צבא וחברה בישראל

. אצל צעירות/ים בישראל קיים תהליך של דחיית ההשלכות המעשיות של
ההסכמה למלחמה; חלק יותר ויותר גדול מהחברה מתנתק מהחוזה בין
החברה לצבא.
7.1. תא"ל (מיל') דב תמרי, בתוך: כל העם צבא? – כנ"ל, עמ' 47:
האיום הקיומי הוותיק והטוב שכה הרבינו להיתלות בו אינו מתקבל עוד כפשוטו בקרב חלק ניכר מן הציבור.
7.2. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 18:
בחברה הישראלית חלו בשלושת העשורים האחרונים שינויים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים וכלכליים הנוגעים ... לשאלות הקשורות לשירות המילואים, כמו גם לשירות החובה ולמקומו של צה"ל בחברה הישראלית.
i. המלחמה אינה העיקרון המארגן והמגייס האולטימטיבי של הקולקטיב הישראלי – מוטיב שהוביל את החברה הישראלית מתחילת מלחמת השחרור ועד מלחמת יום כיפור. התפיסה לפיה מדינת ישראל עומדת בפני סכנה קיומית כבר אינה דומיננטית כבעבר ... יחד עם זאת נראה כי השינוי במצב המדיני והביטחוני מספטמבר 2000 שוב משנה באופן דרמטי את סדר היום הפוליטי והציבורי.
ii. תהליכים תרבותיים וערכיים ... מתחזק מקומם של אתוסים אינדיבידואליסטים בצד המשך קיומם של אתוסים קולקטיביסטים ...
iii. מלחמת לבנון והמלחמה המתנהלת בשטחים מאז ספטמבר 2000, נעדרו את הקונצנזוס שאפיין את מלחמות ישראל הקודמות.
7.3. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 19-18:
בחברה הישראלית חלו בשלושת העשורים האחרונים שינויים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים וכלכליים הנוגעים ... לשאלות הקשורות לשירות המילואים, כמו גם לשירות החובה ולמקומו של צה"ל בחברה הישראלית. [המשך]
iv. מדינת ישראל והחברה הישראלית מושפעות מתהליכים המתרחשים במדינות מערביות ... הקטנה של תקציבי ביטחון, שינויים במודל הצבא, צמצום וביטול שירות החובה ...
v. צמצום אי-השוויון בין גברים ונשים ... תרבות של שוויון בחלוקת התפקידים הקשורה בבית ובגידול הילדים. היעדרות הבעל במסגרת שירות המילואים, מכבידה על חלוקת תפקידים שוויונית ...
vi. שינויים במבנה החברתי והפוליטי של החברה הישראלית ... שחיקה של המעמד הבינוני הותיק בישראל – שחבריו מהווים את חוט השדרה של מערך המילואים ...
7.4. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 12: [בין המסקנות מטבלה: גדלי שנתונים של בני 18, יהודים, ושיעורי מתגייסים:]
שיעור הגיוס בקרב גברים ונשים כאחד נמצא בירידה לאורך השנים.
[בהקשר של הנתונים על גיוס החוברת מזכירה (עמ' 38) פרסום של "פרופיל חדש" ברשימת המקורות שחולקו לקראת יום העיון שעליו מבוססת החוברת.]
7.5. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 13: [מסקנות מטבלה: סיבות לאי-שירות: גברים יהודים:]
א. שיעור מתגייסים מתוך השנתון הולך ויורד במקביל לעליה בשיעור הלא-משרתים.
ב. סעיפי הפטור העיקריים הם: 'תורתו-אמונתו' ואי-עמידה בסף גיוס (נפשי/רפואי).
7.6. אמנון ברזילי, "יעלון להורים שכולים: הימנעו מקריאה לא להתגייס", הארץ 20 אוקטובר 2002:
הרמטכ"ל ... נפגש שלשום עם קבוצת הורים שכולים וביקש מהם לא לשלוח מכתב הקורא לתלמידי השמיניות לא לשרת בצה"ל.
7.7. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 14: [מסקנות מטבלה: נשר בעת השירות – גברים:]
א. קרוב לחמישית מכלל הגברים המתגייסים אינם מסיימים שירות חובה של שלוש שנים.
ב. הסיבה העיקרית לנשר תוך שירות היא 'נפשית', [המרחאות במקור] כלומר על פי המלצת קב"ן.
ג. אם מצרפים נתוני נשר בעת שירות לנתוני אי-שירות, מגיעים למסקנה כי רק כ-60% מבני שנתון מסיימים שלוש שנות שירות חובה כדת וכדין."
(המחברים מעגלים את המספרים קצת למעלה, אנחנו, "פרופיל חדש", נוהגות לעגל קצת למטה ולהגיד שבערך חצי משרתים בכלל או משרתים שרות מלא.)
7.8. עמוס הראל, "ראש אכ"א: לבחון קיצור שירות חיילים בעלי 'נתונים בעייתיים'", הארץ 12 נובמבר 2002:
ראש אגף כוח האדם במטכ"ל, האלוף גיל רגב ... אמר ל"הארץ" ... "... תמונת המצב העכשווית: שיעור המתגייסים בירידה, יש עלייה בנשירה מהשירות ובמספר העריקים. בתי הכלא מלאים עד אפס מקום."
7.9. סטיוארט כהן, "יותר מקצועיים, פחות יקרים: ההיגיון המבצעי, הכלכלי והפוליטי בהצעה להעסיק חיילים שכירים בקו התפר", הארץ, 21 אוקטובר 2002:
[כל המאמר; תדפיסים שלו חולקו ביום הלימוד של "פרופיל חדש"]

8. חלק משמעותי מהצעירות/ים ש"מפרים את החוזה עם הצבא" הם סרבנים/יות פוליטיים –
חלקם מוצהרים וחלק יותר גדול – לא מוצהרים
8.1. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 21-22:
תופעת הסרבנות המצפונית המתרחשת בשלב הגיוס לחובה נמצאת בקו עליה (מ-2 סרבנים בשנת 1995 ל-52 סרבנים ב-2001 ותחזית של קרוב ל-100 ב-2002; על פי נתוני אכ"א).
8.2. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 22:
אחת הסיבות למיעוט מספרים של סרבני החובה היא החלופות האחרות שעומדות לרשות מלש"בים להשתמט מן השירות. הנמכת פרופיל רפואי, למשל, מביאה לאותן תוצאות כמו הסרבנות המוצהרת ומחירה האישי נמוך יותר.
8.3. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 18:
בחברה הישראלית חלו בשלושת העשורים האחרונים שינויים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים וכלכליים הנוגעים ... לשאלות הקשורות לשירות המילואים, כמו גם לשירות החובה ולמקומו של צה"ל בחברה הישראלית.
א. המלחמה אינה העיקרון המארגן והמגייס האולטימטיבי של הקולקטיב הישראלי – מוטיב שהוביל את החברה הישראלית מתחילת מלחמת השחרור ועד מלחמת יום כיפור. התפיסה לפיה מדינת ישראל עומדת בפני סכנה קיומית כבר אינה דומיננטית כבעבר ... יחד עם זאת נראה כי השינוי במצב המדיני והביטחוני מספטמבר 2000 שוב משנה באופן דרמטי את סדר היום הפוליטי והציבורי.
ב. תהליכים תרבותיים וערכיים ... מתחזק מקומם של אתוסים אינדיבידואליסטים בצד המשך קיומם של אתוסים קולקטיביסטים ...
ג. מלחמת לבנון והמלחמה המתנהלת בשטחים מאז ספטמבר 2000נעדרו את הקונצנזוס שאפיין את מלחמות ישראל הקודמות.
8.4. עמיר רפפורט ואיתי אשר, "הנוער דואג יותר לעצמו ופחות לחברה", מעריב אינטרנט, ‏26/2/03:
"הנוער דואג יותר לעצמו ופחות לכלל החברה וזו אחת הסיבות להשתמטות שמביאה לכך שמחזורי הגיוס לצה"ל ילכו ויקטנו במהלך השנים הבאות", כך אומר ראש חטיבת כח האדם במפקדת זרוע היבשה, תא"ל שלמה אורן. ... הוא חשף כי בצה"ל מדברים בגלוי על כך שבשנים הקרובות יהיו פחות ופחות מתגייסים לשורות הצבא, דבר שעלול לגרום למצוקת כח אדם ביחידות הסדירות. ... בהתייחסו לעלייה במספר מקבלי הפטור מסיבה נפשית או מקשיי הסתגלות, אומר אורן ... "יש בחברה הישראלית הבנה וקבלה של אנשים שלא מתגייסים. לפני 20 שנה מי שלא שירת בצבא היה מתבייש בזה. זה היה חריג. היום זה נתפס כלגיטימי. לאט לאט החברה שלנו הופכת לחברה נורמלית ויש יותר חתירה למיצוי עצמי ולאינדיבידואליזם. כל אחד דואג יותר לעצמו, וישנה פחות הירתמות לטובת הכלל. זה משפיע גם על הנוער."

9. חשוב להקשיב לתופעת אי-הקיום הגדל של "החוזה" בין החברה לצבא, ולהבין אותה
9.1. עמוס הראל, "ראש אכ"א: לבחון קיצור שירות חיילים בעלי 'נתונים בעייתיים'", הארץ 12 נובמבר 2002:
ראש אגף כוח האדם במטכ"ל, האלוף גיל רגב, תומך בקיצור שירות החובה לצה"ל לחיילים בעלי נתונים אישיים 'בעייתיים'. ... רגב אמר ל"הארץ" כי דבריו ... כוונו ... כהצעה לפתיחת דיון בשינויים בטווח הרחוק. ... לדבריו, "... סקרתי את תמונת המצב העכשווית: שיעור המתגייסים בירידה, יש עלייה בנשירה מהשירות ובמספר העריקים. בתי הכלא מלאים עד אפס מקום. הדברים מחייבים חשיבה שונה בעתיד."
9.2. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 22:
[התייחסות לסרבנות:] מבחינה היסטורית היו מקרים בהם מיעוט קטן הקדים בהתנהגותו שינויים חברתיים רחבים יותר או עמוקים יותר שגרפו לבסוף את הקולקטיב כולו. כלומר, סרבנות היא לעתים לא רק חיפוש אחר ישועה אישית אלא ניסיון להשפיע. בשלב זה אין שום עדויות כי צפייה כזו עומדת להתממש בחברה הישראלית.
9.3. ברוך נבו ויעל שור, כל העם צבא? – כנ"ל, עמ' 20:
נושא היחסים של צה"ל וחיילים המילואים קיבל מימדים חדשים: הפיכת נושא המילואים לסוגיה למו"מ חברתי ומעבר מיחסי ארגון ופרט ליחסי ארגון ותנועות חברתיות ופוליטיות.
9.4. צבי זרחיה, "30% מהמועמדות לגיוס אינן מתגייסות מטעמי דת ומצפון," הארץ, 15 אוקטובר 2002:
נמסר כי בעשור האחרון נרשם גידול של 10% במספר הנשים שאינן מתגייסות לצה"ל מטעמי דת ומצפון. מספרן המדוייק של הנשים שאין מתגייסות מטעמי מצפון הוא חסוי. יו"ר הוועדה [לענייני ביקורת המדינה] ח"כ רן כהן (מר"צ) תבע מצה"ל להגיש לוועדה בתוך שבועיים נתונים על הגידול במספר הנשים שאינן מתגייסות לצה"ל מטעמי דת ומצפון ...
9.5. עמיר רפפורט ואיתי אשר, "הנוער דואג יותר לעצמו ופחות לחברה", מעריב אינטרנט, ‏26‏ ‏פברואר‏ ‏03:
גורם צבאי בכיר אמר למעריב כי "... כיום ממש נלחמים על כל חייל שיכול לשרת בקרבי, ומצוקת כח האדם תלך ותחמיר ככל שמספר החיילים יפחת במהלך השנים הבאות."

10. חברה שבוחרת לסכן בני קבוצה מסויימת אומרת שהחיים האלה יותר זולים מאחרים
10.1. יעקב ליפשיץ, [לשעבר יועץ כלכלי של מערכת הביטחון, מנכ"ל משרד האוצר, היום יושב ראש דירקטוריון התעשייה הצבאית], כלכלת ביטחון, הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל ומשרד הביטחון, עמ' 251:
[תוך התייחסות להגדלת מספר חיילי החובה בצה"ל, וצמצום מספר חיילי המילואים:] מבחינה כלכלית, צמצום היקפו של שירות המילואים השוטף והחלפתם של חיילי מילואים בחיילי חובה הם התפתחויות חיוביות. מכיוון שההכנסה עולה עם הגיל, ומשום שחיילי מילואים מבוגרים יותר מחיילי חובה, קרוב לוודאי שהתחלופה בין שני סוגים אלה של כוח אדם מקטינה את עלותו האלטרנטיבית הכוללת של הביטחון. ... לפי נתונים של משרד האוצר, הגידול במצבת חיילי החובה (משום שאפשר להמיר כוח אדם יקר בכוח אדם יקר פחות) הביא לשחרור מקורות תקציביים בהיקף של יותר ממיליארד שקל בשנה (משרד האוצר, 1997).
10.2. ברוך נבו ויעל שור, החוזה – כנ"ל, עמ' 23-22:
הנטייה הבסיסית של הפיקוד בצה"ל, היא להימנע ככל האפשר מקריאה מסיבית של יחידות מילואים וזאת מהסיבות הבאות:
...
ד. קריאה למילואים היא יקרה מבחינה תקציבית.
ה. פציעה או אובדן של איש מילואים פוגעים, במעל אנושי רחב + פגיעה מוראלית.
10.3. אמנון ברזילי, "יעלון להורים שכולים: הימנעו מקריאה לא להתגייס", הארץ 20 אוקטובר 2002:
יהודה רוטנברג, מראשי פורום ההורים השכולים, אמר ... 'חשוב שידע כל אזרחב ישראל שמשפחה שכולה שאיבדה את בנה בשליחות המדינה עלולה להיקלע למצוקה כלכלית'. ... ההורים השכולים תובעים להעניק להם קצבה כמו לכל אלמנת מלחמה, בסך כ-7,500 שקל לחודש. ... ההורים השקולים טענו ... כי הם מקופחים לעומת נכי צה"ל. הם אמרו כי מרביתם סובלים ממשבר נפשי, וכתוצאה מכך גם ממשבר כלכלי גדול...

11. בישראל היום המדינה מונהגת בידי נציגי הארגון הצבאי
11.1. (מאמרים של בן כספית מ"מעריב")
11.2. אלוף בן, "'זה לא עסקו של צה"ל לנסח את עמדת ישראל בעניין ההתנחלויות'", הארץ 12 נובמבר 2002 [ראיון עם אבי גיל, מנכ"ל משרד החוץ הפורש]:
"מעמדו ותחומי פעולתו הטבעיים של המשרד [משרד החוץ] מכורסמים מראשית ימי המדינה. האיום על קיומה הפיסי של ישראל יצר בכירות של מערכת הביטחון, ועודד את גלישתה לתחומי משרד החוץ, תוך פיחות משקלו ושיקוליו בתהליך עיצוב המדיניות", כתב במסמך הסיכום של כהונתו.
לגיל יש ביקורת קשה על תהליך קבלת ההחלטות בישראל, שבו מוקף שולחן הקבינט המדיני-הביטחוני בלובשי מדים ואנשי קהילת המודיעין. "אצלנו הצבא מופקד גם על הסברת התנהגותם הפוליטית של אנשים כמו ערפאת, הנשיא מובארק ... מה עושה חייל למעריך טוב של התנהגות פוליטית? אם אתה צריך לעשות מצבע צבאי ... מה פתאום שצה"ל ישקול את ההשלכות על היצוא הישראלי לאירופה? זה לא עסקו." ...
גיל ראה כיצד ניסוח העמדות המדיניות של ישראל מוטל על אגף התכנון במטכ"ל ...
11.3. זאב שיף, "מופז מונה 8 כשלים בהצעה; תומך בהמשך המו"מ", הארץ, 31 ספטמבר 2000:
הן הרמטכ"ל והן המסמך של אגף התכנון במטכ"ל קובעים, כי צה"ל רואה בשלום נדבך חשוב בביטחון המדינה וכי הצבא תומך בהמשך המשא ומתן עם הפלשתינים. ... 'אני בעד המשך המשא ומתן, [הרמטכ"ל] אמר, 'אך תוך תיקונים שיבטיחו עוגנים ביטחוניים.'
11.4. אמנון ברזילי, "רב אלוף בפוליטיקה," הארץ, 26 ספטמבר 2001:
הרמטכ"ל שאול מופז יכול לרשום לעצמו שני שיאים פרטיים שהם מפתח להצלחתו הפוליטית בהווה וכנראה גם בעתיד: הוא הרמטכ"ל הראשון ... המכהן תחת שלושה ראשי ממשלה וארבעה שרי ביטחון, דבר המחזק מאוד את מעמדו מולם; הוא הרמטכ"ל שביצע הכי הרבה מינויים בתקופת כהונתו ... כל אלוף פורש שחייב את מינויו למופז, יכול להביא לו ביום פקודה תמיכה של כעשרת אלפים אוהדים, מה שסולל לו דרך בטוחה לצמרת המפלגה שיבחר.
11.5. גבי שפר, "די למדינת הגנרלים," הארץ, 13 פברואר 2000:
המשברים האחרונים במדיניות החוץ והביטחון ... ובפוליטיקה הפנימית ... מעלים שוב בעיה בסיסית בפוליטיקה הישראלית. הבעיה הזאת קשורה למעורבות העמוקה של קציני צבא בפוליטיקה. יש לה שתי פנים: מעורבות קצינים בדימוס שהפכו לפוליטיקאים במשרה מלאה, ומעורבות קצינים בשירות פעיל, שגם הם משמשים פוליטיקאים במשרה מלאה.
11.6. ראובן פדהצור, "צה"ל מתגלגל," הארץ 26 אוגוסט, 2001:
תחת מעטה של רטוריקה מתוחכמת ומתוך שימוש במערכת מונחים מטעים שהוא ממציא, משנה צה"ל, בתמיכה ואולי אפילו בעידוד של הדרג המדיני הבכיר, את מדיניותו, בלי שהדבר מעורר את תשומת הלב הראויה. לא עוד רק לחימה ממוקדת, המנסה לפגוע במבצעי פעולות הטרור, אלא הרחבת היריעה ובעצם ביטול ההבחנה בין מי שמתכוון לפעול באלימות ובנשק לבין תושבים פלשתינאים. ... בהיעדר דרג מדיני מרסן, ימשיך צה"ל ויסלים את מבצעיו.
11.7. מוטי בסוק, "שרון, נתניהו ומופז לדיון מכריע על תקציב הביטחון", הארץ, 10 מרץ, 2003:
בסוף אוקטובר 2002 ... משרד הביטחון, לראשונה בתולדות המדינה, הגיש למשרד האוצר ספר תקציב משלו. הספר ... עמד בסתירה להחלטת הממשלה: בעוד שההוצאות בספר התקציב הייחודי הזה עמדו על 47 מיליארד שקל לשנת 2003, ממשלת ישראל אישרה 42 מיליארד בלבד. ... צמרת משרד הביטחון והרמטכ"ל עקפו את ממשלת ישראל. ... לפני הגשת התקציב לממשלה נפגש מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, לשיחה בארבע עיניים עם ראש הממשלה, אריאל שרון. הוא סיפור לו שיש הבנה עם "מדינה ידידותית" שתעביר למשרד חמישה מיליארד שקל בשנת 2003 ... שרון התלהב ... והסכים. גם סילבן שלום, אז שר האוצר הסכים ... למה לעשות גלים לפני החירות? כעבור כמה ימים התברר שחסר רק גורם אחד לעסקה: אותה "מדינה ידידותית" ... ראש הממשלה ... כפה על משרד הביטחון למשוך כזרה את חוברת התקציב הייחודית ... אבל ינואר ופברואר חלפו והתברר למשרד האוצר שמשרד הביטחון עומד להוציא 9.1 מיליארד שקל ברבעון הראשון ... צה"ל חזר לעבוד לפי התוואי הייחודי שקבע לעצמו. ... מנכ"ל משרד הביטחון מסרב למנות חשב של האוצר למשרדו, אף שזה הנוהג בכל משרד ממשלתי אחר. ועוד סיפור מדהים: כל תושבי ישראל משלמים מס בריאות של 4.8% מהשכר – חוץ מאנשי צבא הקבע שמשלמים 2.4% משכרם. הממשלה החליטה, והכנסת אישרה זאת ... להעלות גם את מס הבריאות של אנשי הקבע ל4.8%, אך משרד הביטחון פשוט אינו מבצע.
11.8. עקיבא אלדר, "בשום שלב לא הצענו יותר מ-88% (וגם זה בלי הבקעה)", הארץ, 11 מרץ 2003:
שאול אריאלי. בשלהי 1993 היה אל"מ ... מפקד חטבת עזה והוא שהוציא משם את צה"ל. ב-1995 הוא הוצב בראש "מינהלת הסכם הביניים", וחמש שנים אחר כך, כששימש סגן המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, נקרא לעמוד בראש מינהלת השלום. ... השתחרר מצה"ל לפני כשנה ... מאז אוסלו, אומר אריאלי, חולשתם של מנהיגי שני הצדדים בכל הנוגע לקבלת החלטות הכניסה לתמונה גופים מקצועיים וסקטוריאליים והכניסה המשמעותית ביותר היתה של צה"ל. לדבריו "בהעדר שיח עם הדרג המדיני וגיבוי מצדו, צה"ל אימץ חשיבה לטווחים קצרים שהתמקדה בביטחון שוטף. הצבא היה זה שהוביל את התפיסה של שטחי B ... שיצרה מוקדי סכסוך בין שני כוחות מזויינים. זה היה ניסיון להתפשר עם המתנחלים – הגורם השני שהתערבותו חרגה מכל פרופורציה.

12. המנהיגים, נציגי הארגון הצבאי, פועלים להעצמת הארגון שלהם ומזהים את המטרות
שלו עם מטרות החברה
12.1. דב תמרי, כל העם צבא? – כנ"ל, עמ' 44:
באוגוסט 49' הוא [בן-גוריון] כינה את הכוחות הפוליטיים בישראל 'המפרידים והמפורדים'. ... לכן ראה בצבא מכשיר לעקוף בעזרתו את הנכות הפוליטית.
12.2. אורי בר-יוסף, "מותר למות במלחמה, אסור לדעת למה", הארץ ספרים, 2 אוקטובר 2002: [בביקורת על מהדורה מחודשת של הביוגרפיה של דוד אלעזר, שהיה רמטכ"ל במלחמה ב-1973:]
... חולשת המחקר ההיסטורי – בעיקר האקדמי – על אותה מלחמה. וכאן שורש הבעיה היא סירובה של המערכת הממונה על החומר לחשוף אותו לציבור הרחב. היחס הזה, בין המחיר הכבד ששילם כמעט כל אחד בישראל של 1973 על מלחמה שבמידה רבה היתה מלחמת בחירה לבין סירובה של המערכת הצבאית מאז ועד היום להעמיד לרשות הציבור הזה ... את החומר הנוגע למלחמה, הוא סיפור מכוער למדי. נדמה, כי הנורמה שצה"ל מקבע כאן היא כי מותר לנו, אזרחי וחיילי מדינת ישראל, למות במלחמה, אבל אסור לנו לדעת מדוע.
12.3. ראובן פדהצור, "תעלומת תשעת המיליארדים", הארץ 8 נובמבר 2002, ב'6:
"כניסתו של שאול מופז ללשכת שר הביטחון מעניקה סיוע רב חשיבות לצה"ל במאבקו השנתי על תקציב הביטחון. ... עד לפני ארבעה חודשים היה בצד האחר ... הוא זה שהכין את דרישות הצבא לקראת ההצבעה על תקציב 2003.
...
למעשה ... אף אחד [כמעט, בתולדות המדינה] לא העז להתמודד עם דרישות הצבא. נראה שלאיש מחוץ לצבא אין מושג מה באמת כלול בתקציב ... בישראל, בשונה משאר הדמוקרטיות, לא מתקיים כל תהליך פיקוח ובקרה על תקציב הביטחון. הדיון הוא רק על המסגרת.
...
נטל הביטחון בישראל הוא כ-12% מהתמ"ג (התוצר המקומי הגולמי), לעומת כ-3.5% בארה"ב, ו-1.5%-3% במדינות נאט"ו באירופה. ההסבר הוא מצבה הביטחוני המיוחד של ישראל. איש אינו בודק, אם אכן האיום על ישראל גדול מהאיום על מדינות נאט"ו בשיא המלחמה הקרה (עשרות אלפי טילים גרעיניים בעלי יכולת למחות מעל פני האדמה כל מדינה ומדינה). והרי גם אז לא החליטו ממשלות בריטניה, צרפת, גרמניה ושאר מדינות נאט"ו להגדיל את הנטל הביטחוני ליותר מ-3%."
12.4. אמיר אורן, "צבא ההגנה על המפקד", הארץ 17 ספטמבר 2002:
שר הביטחון יצחק מרדכי מינה את שאול מופז לרמטכ"ל; מופז המליץ על מינוי פינקלשטיין לפצ"ר והעניק לו דרגה אישית של אלוף, שכמותה ... שטן רמטכ"ל לא העז להעניק לפצ"ר ... פינקלשטיין התגייס להציל את כבודו המוכתם של מרדכי, שהורשע בעבריין מין. ... יזם ... שינוי בחוק, כך שמרדכי יוכל להישאר גנרל. ... ועדת השרים לחקיקה הדפה את יוזמת פינקלשטיין ... אבל פינקלשטיין ממשיך לפרש את החוק כרצונו, נגד הממשלה ובעד העבריינים.
12.5. גבי שפר, "די למדינת הגנרלים," הארץ, 13 פברואר 2000:
"אנשי הצבא הם ששימרו את הצבא הגדול שישראל עדיין מחזיקה, ואת תקציב הביטחון הענק, שחלק לא קטן ממנו מופנה להזנת שכבות שומן שמערכת הביטחון העלתה."