מה יקרה אם
אני לא אתגייס?
מי גייס את
הגבינה שלי?
כמה חיילים צריך
כדי להחליף נורה?
של מי
הבטחון
הזה?
אל תתנו לנו רובים
גיוס לכולם—לא בבית ספרנו

מיליטריזם בחברה ובכלכלה

מיליטריזם היא אידאולוגיה רווחת אשר מגדירה את הצבא כערך עליון, זוהי אידאולוגיה המאדירה את הערכים והאתוס המלחמתי, עם או בלי קשר למצב בטחוני נתון. חברה מיליטריסטית היא חברה המחזיקה באידאולוגיה זו ומקדשת את הצבאיות, אשר מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים. כחלק מהערבוב בין האזרחי לצבאי, ערכים צבאיים מקדשי מלחמה הם המגדירים את תחומי החיים האזרחיים: החינוך, הכלכלה, הבידור, המרחב האורבני, שירותי הרווחה, חיי המשפחה ועוד.
החברה היהודית בישראל היא חברה אשר רואה תגובות צבאיות כנורמליות, ומלחמות כבלתי נמנעות. חברה אשר השתלבות אנשים בה תלויה בשירותם הצבאי, המוזכר גם כנטל שיש לחלוק וגם כשליחות חברתית רמת מעלה. חברה אשר מגדירה לאומיות אחרת כאויבת. חברה אשר בעריה וביישוביה ניתן לראות טנקים, רובים, אתרים ורחובות שנקראים על שם קרבות ומנהיגי מלחמה. חברה שבה נשים לא יוכלו לעולם להיות חלק שווה מקבלת ההחלטות המדיניות כי אינן חלק מקבלת ההחלטות הצבאיות.
בחלק זה של האתר ניתן לקרוא מאמרים על המיליטריזם בחברה הישראלית, דוגמאות מהתקשורת, תערוכה והרצאות בנושא, יחד עם הסברים רחבים לתופעה מהעולם.
(3/2/15)

הבוקר פורסם בדה­מרקר כי צה“ל, בשיתוף האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך, מתכנן להרחיב את

 

מסלול העתודה לחינוך שלו: "עתידים להוראה". מדובר במסלול צבאי (ולא ב"פרוייקט" כפי שחוזר בידיעה)

 

בו בוגרי תיכון מצטיינים בלימודים ("כשהדגש ניתן לתלמידים מהפריפריה") מסיימים לימודי תואר ראשון

 

ותעודת הוראה באוניברסיטה העברית במימון המדינה. לאחר­מכן הם עובדים (/משרתים) כמורים

 

(/כקצינים) בבתי­ספר ("בפריפריה"). המורים החדשים, שנכנסים למערכת החינוך בגיל 21 בקירוב,

 

רותי הילר (9/7/14)
לפני מספר שנים, כשארבעה מילדיי סירבו לשרת בצבא, ניצבתי לבד באמונתי שלא "להושיט" את ילדיי לצבא הישראלי. לכן עצומה זו כה מרגשת אותי. אני רואה בה דוגמה חדשה ומרעננת של קולות אמיצים הקוראים פה אחד להתנגד לאופייה הצבאי כל כך של ישראל, לחוקי הגיוס, ולשימוש בנוער כבשר תותחים. אלה בדיוק המטרות אליהן שואפת ולמענן פועלת פרופיל חדש, תנועה פמיניסטית לאזרוח החברה בישראל.
תגיות: מיליטיריזם בחינוך, הורות
נעמי בן בסט (2/12/13)
השבוע תמלא שנה למבצע "עמוד ענן", ובעוד כחודש ימלאו חמש שנים למבצע "עופרת יצוקה". כתושבת מה שמכונה "עוטף עזה", נדמה כי החיים שלנו מתנהלים בין מבצעים ולקראת סבבים: סגר, מצור, קסאמים, פצמ"רים, הפגזות מן האוויר, כניסות קרקעיות, סיכולים ממוקדים, גראדים, מנהרות. זוהי השגרה באזורנו כבר יותר מעשר שנים.

תגיות: עמוד ענן, עפרת יצוקה
רלה מזלי (16/10/13)

ב2012, לכבוד יום הפעולה הבינלאומי נגד הוצאות צבאיות המתקיים אחת לשנה, פרופיל חדש ארגנה הרצאה של רלה מזלי על הוצאות צבאיות בארץ. 

 

מה הוא תקציב הבטחון, מי קובע אותו, מי מרוויח ממנו ומי מפסיד? כל אלו שאלות שעלו בהרצאה ונערכו כאן לקטע של 12 דקות.

 

תגיות: רלה מזלי, תקציב הביטחון
אנונימי (8/3/13)
הגעתי לשדה התעופה JFK בניו יורק, ושם עברתי את הבדיקה הביטחונית של "אל-על". זה התחיל כמו כל בדיקה שגרתית שכולנו מכירים.
תגיות: עדויות, מהארכיון
מאיר עמור (6/2/13)

אין בהרצאה זו יעדים של גיוס אלא של הבהרה ודיון. סירוב חברתי עשוי לפתוח דיון השונה באופן משמעותי מהדיון הפוליטי אשר מתנהל באמצעות ההתארגנות הנקראת "פרופיל חדש". אין כאן ביקורת אלא ניסיון להציג מסגרת מחשבתית השונה במספר נקודות התייחסות מהמסגרת ההווה ב"פרופיל חדש". 

 אינני מתיימר להיות מומחה בנושא. אני קרוב אליו משום שבמקרה האישי שלי הייתי קרוב למסרבים החברתיים (עריקים ונפקדים) בצבא וכן אני אישית סירבתי לשרת בצבא כאיש מילואים. נראה לי שישנם כמה הבדלים משמעותיים שיש לעמוד עליהם ולראות האם לארגון כמו "פרופיל חדש" יש תפקיד בניתוח ואולי במעורבות עם "הסירוב החברתי".

תגיות: סירוב חברתי, מיליטריזם, זהויות
רלה מזלי (10/12/11)
תהליך המיליטריזציה המעמיק בישראל פוגע ישירות ביסודות הדמוקרטיה הישראלית, במשאבי טבע חיוניים, באזרחיות ואזרחי ישראל ובאוכלוסיית השטחים הכבושים שבאחריות המדינה. לא פחות חשוב, התהליך ודפוסי החשיבה הכרוכים בו משמרים את הקונפליקט בין ישראל לעם הפלסטיני ומונעים חתירה לפשרה אמיתית. הגבלה וצמצום התהליך הם צעדים חיוניים ודחופים. ניתן ליישם צעדים כאלה בתחומים השונים שהוזכרו ובתחומים נוספים, הן באמצעות חקיקה והן בהתערבות מעשית בנוהגים ופרויקטים קיימים.
רלה מזלי (4/10/11)
ב-1998, כשהבת שלי היתה בכתה ו', הצבא בא לבקר בכתה שלה. נכנסו לחדר חיילת וחייל במדים, המורה פינתה להם את המקום שלה לפני הכתה והם הגישו לילדים מצגת. החיילת שאלה בקול דרמטי: "ילדים, ממה אתם פוחדים?" הילדים סיפקו לה תשובות מתוך העולם שלהם – חייזרים תפסו מקום גבוה ברשימה. היו בה גם מבחנים, מחבלים, ברקים. החיילת הקשיבה ולא מצאה את התשובה שהיתה צריכה כדי למלא את התפקיד שהוטל עליה. היא אמרה: "נכון, אבל יש עוד דבר נורא מפחיד שלא הזכרתם: מ-ל-ח-מ-ה." היא ביטאה את המלה לאט, רשמה אותה בגדול לרוחב כל הלוח, ומתחה מתחת קו ארוך. הבת שלי תיארה לי את פרטי הסצינה. אחר-כך החיילת הסבירה מה יכול לקרות לאנשים במלחמה, אפילו אם הם לא חיילים. אחת הילדות התחילה לבכות וילדות וילדים מסביבה ליטפו אותה וניסו להרגיע אותה. זאת היתה ילדה שאמא שלה מתה בערך שנתיים לפניכן. אני מניחה שהבכי והתגובות מסביב, העצימו מייד את המטען הרגשי של המצגת. החיילת הצליחה להפיק בכיתה ריגוש ומתח. זאת היתה פרסומת מלחמה בהחלט אפקטיבית.
תגיות: מיליטריזם בחינוך, חינוך
רלה מזלי (4/10/11)
במדים, בכל כובד הברזלים על הכתפיים, מול ציבור שבוי של תלמידים ומורים מנסים לשווא ראשי הצבא ללמד מלחמה. בינתיים דווקא תנועת הסירוב עושה להם בית ספר
תגיות: מיליטריזם בחינוך
פרופיל חדש (8/3/08)
הרצאה שניתנה ביום לימוד פנימי של תנועת "פרופיל חדש"; מבט מנקודת תצפית פמיניסטית על יחסי צבא וחברה בישראל; פירוט הבחנות מרכזיות שעל פיהן פועלת תנועת "פרופיל חדש"; ביסוס ההבחנות על עדויות מתוך מאמרים, ספרים וכתבות. -- מחצית 2
תגיות: מיליטריזם, מיליטריזם בחינוך, מיליטריזם ומגדר

Pages